Author: Alejandro García
היי, ראית אותה, היא יוצאת שוב לעבודה, חייך השכנה, בקול שקט כאילו לחישה, אבל מספיק חזק כדי שהכול ישמע. ואז יש עוד פטרוס כל היום יוצאת אלגנטית, שמלה, נעליים
הקצב של השוק של תל אביב היה כמו תמיד כל שבת: דוכנים מלאים, סוחרים רוצצים, קונים שעוצרים כל כמה דקות כדי להסתכל, להשוות ולטעום. בפינה הצנועה ביותר, עומדת
אלוהים ישמר אותו. אתם האישה של הנפטר? יש לי משהו חשוב לספר, מה שהשאר לי לדבר איתו על פי רצונו… הוא חשב שכל הון יישאר לו בעצמו, אבל גילה משהו שהשאיר
הילד קם מצער של אמא והלך אל המיטה שלה: אמא, מכאיב? דניאל, תביא לי מים! מיד, רץ למטבח. אחרי דקה חזר עם כוס מלאה: הנה, אמא, שתה! דפיקה חזרה על הדלת: נו, פתח!
אורלי, לאן את מתכוונת? שאלתי בתמיהה כששמתי לב שהיא מתכוננת ללכת למיטה. למיטה, ולא מה? ענתה ברוחב רוח, עייפה. רוצה לשטוף את הכלים? הוצאתי את מקלתי.
גברת, בבקשה אל תכעסו עליי האם אפשר לקבל גם לי חלה מהטובה ההיא? שאלה תמר, האישה המבוגרת והפתוחה, את המוכרת במאפייה הקטנה על הפינה. יש ימים שנראים כאילו נולדים עייפים.
אמא אומרת לך לשלם את החשבונות שלך בעצמך אומר אורי, קם עם הקפה. רויטל עומדת מול המראה בחדר השינה, מריחה קרם על הפנים בקפידה. היום בקיץ מתחיל, והדירה מתחממת
בחורף, רוית החליטה למכור את הבית שלה ולעבור לגור עם הבן. הבת דנה וכבעלו כבר מזמן מזמינים אותה, אבל היא חשבה על האיזון הפיננסי שלה ולא רצתה לוותר על הנכס.
דודה ריטה בן 47, אישה רגילה, הרבה יותר קרה משחורה. אינני יפה, לא מחזיקה בגוף מושלם, רווקה ולא מתכננת נישואין, כי מבחינתי רוב הגברים הם רק חיות שמחפשות
היי, תקשיבי לי, זה ממש משוגע מה שהיה היום. רחל גרשון, האמא של בננו, פתאום קראה בכניסה וקראה: מאיה, למה אתה חושבת שאני צריכה לפרנס את בנך?