Author: Alejandro García

יום אחד התיישבתי לכתוב, כדי לא לשכוח את המסע שעברתי. נועה, אשתי לשעבר, הגיעה מהגליל, ממושב קטן שבו דירה קטנה עלתה שקלים בודדים. היא קנתה לה יחידת דיור

כשאני מתבונן בעבר שלי, אני מבין כמה הייתי רחוק מלהיות הבן למופת עבור ההורים שלי. אני מודה שבמשך שנים התנהגתי בפזיזות, סיבכתי אותם ולפעמים אף גרמתי להם עוגמת נפש רבה.

זאת הייתה חלום מוזר עליי אישה בת עשרים ושבע מירושלים, שחולמת בסתר להביא לעולם ילדה, אבל יכולה הייתה לעשות זאת רק עם גבר נשוי שהתאהבתי בו עד כלות.

תמיד הרגשתי שההורים שלי לא הוגנים איתי. הכל התחיל בילדות, כשבעצם גרתי בעיקר עם סבתא שלי בירושלים כי ההורים עבדו קשה מאד כדי לפרנס אותנו.

אני בת תשע-עשרה כשבחור בשם דניאל, שכבר שנה אנחנו יוצאים יחד, מציע לי נישואין. ברור לי שזה מוקדם, ואני מבינה שכבר לא אוכל לצאת עם החברות ולבלות כמו פעם.

אני ובעלי כבר השלמנו עם העובדה שלא יהיו לנו ילדים, אבל עשר שנים אחרי שהתחתנו, פתאום נכנסתי להיריון. ולחמותי לא היתה אף סיבה לצחוק עליי מול כל המשפחה, כשאמרה: “

תקשיבי, יש לי סיפור קצת מטורף על אילנה ואחותה תמרה משפחה ישראלית כזאת, עם כל הדרמות שלנו. אז אילנה עזבה את ההורים שלה, עברה מתל אביב לחיפה, למדה שם תואר