Author: Alejandro García

את יודעת, אני את בעלי אף פעם לא אהבתי. באמת? וכמה שנים הייתם יחד? ככה… תחשבי בעצמך התחתנו בשבעים ואחת, ומאז… ולא אהבת אותו בכלל?

…נשמע הצלצול…בדירה, בלי לומר שלום ועם דחיפה לבן מהדרך, פרצה חמתי. “נו, בואי ספרי, כלתי היקרה, אילו סודות יש לך מבעלי?”

לא מוצא חן בעיניכם שאני רוצה משפחה משלי? ברחתי מכם, התחלתי לבנות את חיי, ואתם שוב חזרתם להרגלים הישנים נוגה, אל תתרגשי כל כך! אני מבין, בעיר את רגילה לדברים

ולאן כבר היא תלך? תבין, שחר, אישה זה כמו רכב בליסינג. כל עוד אתה ממלא דלק, עושה טיפולים ושוטף בזמן, היא נוסעת לאן שתגיד. ונעה שלי קניתי אותה עם כל החבילה

המטפלת של האלמן לפני חודש שכרו אותה כדי לטפל ברחלי ליפשיץ אישה שלקה בשבץ והייתה מרותקת למיטה. חודש שלם הפכה אותה כל שעתיים, החליפה מצעים, השגיחה על האינפוזיה.

אשת חיל. מה היינו עושים בלעדיה? ואתה משלם לה רק שניים עשר אלף שקל בחודש. נעמי, הרי רשמנו את הדירה על שמה… יוסף התרומם מהמיטה וגרר רגליים לאט אל החדר הסמוך.

על הסף עמד זר. לפני הרבה שנים, נעם היה מאוהב ברמות בזיווה מאז ימי בית הספר היסודי בירושלים. הוא כתב לה פתקים, ניסה למשוך את תשומת לבה בכל דרך שיכול היה.