שיעורים לחיים
בהתאם לעצת אמו, הבעל לקח את אשתו שהייתה משוגעת מהמחלה אל הכפר הנטוש… שנה אחרי הוא חוזר – למען עושרה של האישה.
015
יום חמישי, 12 במרץ 2026 היום אני מפלרטטת עם זיכרון של היום שבו נישאתי לאחי. הייתי רק בת עשרים ושנתיים, צעירה עם עיניים גדולות שמביטות אל החלום של בית חם
שיעורים לחיים
ישנתי עם הח boyfriend שלי מבלי לדעת שהוא מת לפני יומיים—עכשיו אני בהריון מהילד של רוחו.
010
**פרק1** מאששׁ שאני ראיתי אותו, נגעתי בו, נשקתי אותו, חשבתי ברוחו החמה שנשקף משפתיו תמיד עם ריח של מנטה, כמו תמיד. אפילו חבש את הסווטשירט האפור שהייתה
שיעורים לחיים
ברגע שזיהיתי את הכלב השוכב לצד הספסל, רצתי אליו – והעיניים שלו נדרשו לרצועה שנטלי השאירה בחוסר זהירות.
013
היי, מתוקה, קלי לי לשתף אותך במה שקרה לאחרונה, כי זה ממש כמו סדרת דרמה ישראלית קטנה. אורי ראה כלב קטן נרדם על הספסל במרווח, והולך לשמור עליו מיד.
שיעורים לחיים
— מי אתם?!
028
מי את?! נועה נעמדה בפתח הדירה שלה, מביטה בתמיהה. מול עיניה עמדה אישה זרה, כבת שלושים, עם קיפוד קטן ועם שני ילדים מאחוריה נער בן עשר וּילדה בשם תמר, חקרו
שיעורים לחיים
איש עסקים עשיר עוצר את רכבו בשלג; מה שהילד המרושל נשא הקפיא אותו…
015
השלג העבה ירד בכבדות מהשמים, כסף לבן שמצפה את הפארק בגן נאות בירושלים. העצים נעמדו דוממים, והנדנדות של הפארק זזו בעדינות ברוח הקפואה, אך לא היה אף אחד לשחק.
שיעורים לחיים
בגיל שמונה‑עשר אמא זרקה אותי החוצה; שנים אחרי, גורל החזיר אותי לבית ההוא, ובתנור מצאתי מחבוא שמכיל את הסוד הקפוא והמטריד שלה.
013
עֲבִיטָל חֲלָמָה כָּלָה כְּשֶׁהִיא נִמְצֵאת בְּאִירוֹן מוֹסְטָף, בַּמִּדְרָשָׁה שֶׁל חֲלֹם קוֹלֵשׁוּן. אָבִיהָ הַרְבֵה-יְעָף, וּבִשְׁעַת הַיּוֹם בַּחֲלוֹם
שיעורים לחיים
אביה השיא אותה לקבצן כי נולדה עיוורת — אך מה שקרה אחר כך השאיר את כולם פעורי פה.
041
זה היה חלום מוזר ומשונה שבו שירה מעולם לא ראתה את העולם אך חשה את כובדו בכל נשימה כמו יד בלתי נראית שמושכת אותה מטה. נולדה עיוורת במשפחה ששמרה בשקט על
שיעורים לחיים
— אם תתווכחי, הבן שלי יזרוק אותך לרחוב, — הכריזה החמות, שוכחת למי שייכת הדירה הזו.
0111
לאה נכנסת למטבח ויושבת ליד השולחן. “נועה, אפי מחר פשטידת כרוב לארוחת ערב,” היא מכריזה. “לא אכלתי מאפה ראוי כבר הרבה זמן;
שיעורים לחיים
שכר דוד מונית, כששחררו את אשתו מבית החולים, הכניסו אותה עם השכן לבית. «הכול יהיה בסדר, – ניחם את אשתו, – את רק תחיי. אפילו אם תשב ותדברי איתי. רק תחיי. ואני אסתדר עם הכול. רק אל תעזבי אותי, יונתי…!»
016
בחלום מוזר וסוריאליסטי שבו הזמן מתקפל והזיכרונות צפים כמו בועות, מיכל בת שלושים וחמש חשבה שלעולם לא תחווה את שמחת הנשים, אבל הגורל סידר אחרת.
שיעורים לחיים
במחלקה העסקית שררה אווירה מתוחה. הנוסעים הטילו מבטים עוינים באישה הקשישה כשהתיישבה במושבה. אך קברניט המטוס פנה אליה בכל זאת בסוף הטיסה.
0469
ישבתי במחלקת העסקים כשהאווירה הייתה מתוחה. הנוסעים הטילו מבטים עוינים באישה הזקנה כשהתיישבה במקומה. אבל קברניט המטוס בכל זאת פנה אליה בסוף הטיסה.