צָרִיגָה אֶחָת שִׁינְּתָה הַכֹּל: אֵיךְ יַלְדָה חֲסַרַת בַּיִת גִּלְּתָה אֶת הַסּוֹד שֶׁל טַבַּעַת הַמִּשְׁפָּחָה
הַיּוֹם אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁמַּצְמִיד צוּמְרוֹרֶת לָעוֹר. זֶה תִּזְכֹּרֶת שֶׁל הַעָבָר לֹא מִשְׁתַּכֵּחַ כָּךְ פָּשׁוּט, וְהָאֱמֶת חֲבִיָּה לִפְעָמִים בַּמָּקוֹמוֹת הֲכִי מוּפְתָּעִים.
סצנה 1: מִפְגַּשׁ שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת
עַל סַפְסָל בִּלְבַה הָעִיר תֵּל אָבִיב, יוֹשֶׁבֶת דָּמָה אֲלֶגַנְטִית בְּגִילָּה. רֵחֵל בַּעַל כָּהַן, בְּתָנוּעָה מֻסְכֶּנֶת מְסַדֶּרֶת אֶת הַטַּבַּעַת הַמַרְשִׁימָה שֶׁלָּהּ – סַפִּיר כָּחֹל עָמוֹק, הַגַּאֲוָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. לְיָדָה עוֹמֵד בְּנָהּ, גֶּבֶר בְּחֻלְצָה יְקָרָה, מַבִּיט בֶּשָּׁעוֹן בְּחֲסֵרְנִי סַבְּלָנוּת.
אִמָּא, אֲנַחְנוּ מְאַחֲרִים לַמִּסְעָדָה, הוּא מְתַלוֹנֵן בְּקֹל שׇׁקֶט.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע עוֹצֶרֶת לְפָנֵיהֶם יַלְדָּה קְטַנָּה. מְעִיל מְלוּכְלָךְ, שֵׂעָר סָתוּר, אֲבָל הַמַּבָּט חָרִיף וְחוֹדֵר כָּךְ, שֶׁרֵחֵל נַעֲצֶרֶת בְּנוֹשֵׁם חָשֵׁי. הַיַּלְדָּה מַבִּיטָה בְּטַבַּעַת וְלֹא מַסִּירָה עֵינַיִם.
סצנה 2: הַשְׁאֵלָה הַמּוּזָרה
הַיַּלְדָּה מוֹשִׁיטָה אֶצְבָּע דַּקָּה וּמְלוּכְלֶכֶת וְלוֹחֶשֶׁת בְּקֹל בָּרוּר:
לַאֶבֶן הַזֹּאת בַּצַּד הָאֲחוֹרִי חָרוּטָה כּוֹכָב קָטָן, נָכוֹן?
סצנה 3: סְקֶפְּטִים
רֵחֵל מַפְסִיקָה בְּפִלּוּא וְתוֹפֶסֶת בְּיָדָהּ אֶת הַטַּבַּעַת.
אַל תַּדַּבְּרִי שְׁטוּיוֹת. זֹאת יְרֻשָּׁה מֻשְׁלֶמֶת, הִיא פוֹסֶקֶת בְּחַרִיפוּת.
בְּנָהּ מְגַלְגֵּל עֵינַיִם:
אִמָּא, בּוֹאִי נֵלֵךְ. זוֹ סְתָם מִשְׁתַּנְּקֶנֶת רוֹצָה לְהִסְתַּכֵּם לָנוּ.
סצנה 4: הַגִּילוּי שֶׁמַּפְתִּיעַ אֶת הַנּוֹכְחִים
הַיַּלְדָּה לֹא זוּזָה וּבְעֵינֶיהָ זוֹרְחוֹת דְּמָעוֹת.
אֲנִי יוֹדַעַת כִּי אֲנִי חָרַטְתִּי אֶת הַכּוֹכָב כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת חָמֵשׁ, בְּמַחַט.
סצנה 5: רֶגַע הָאֱמֶת
כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הַיַּלְדָּה, רֵחֵל בַּעַל כָּהַן מַסִּבָּה בְּכַעַס אֶת הַטַּבַּעַת וּמְבַחֶנֶת אֶת הַצַּד הָאֲחוֹרִי. פָּנֶיהָ מַלְבִּינוֹת בִּרְגָע. גַּם בְּנָהּ נִדְמֶה לְתוֹךְ תָּדְהֵמָה.
סצנה 6: הַהַּכָּרָה
זֶה זֶה בֶּאֱמֶת שָׁם, לָחֵשׁ הַגֶּבֶר, בּוֹחֵן אֶת הַכּוֹכָב הַזָּעִיר בַּזָּהָב.
רֵחֵל מַבִּיטָה לַיַּלְדָּה מוּלָהּ. בְּיָד רוֹעֶדֶת הִיא נוֹגַעַת בְּפָנֶיהָ, כְּאוִלּוּ לְבָחֵן אִם זֶה דִּמְיוּן. הַמַבָּט שֶׁלָּהּ מְעָרֵב יִרְאָה וְתִקְוָה מְטֹרֶפֶת.
סוֹף הַסִּיפּוּר
רֵחֵל לָחֲשָׁה בְּקוֹל רָפוּי:
תָמָר? זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת חִפַּשְׂנוּ אוֹתָךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. אָמְרוּ שֶׁאַחַרֵי הַתְּאוּנָה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אַף אֶחָד.
הַיַּלְדָּה מְשַׁפְשֶׁפֶת אֶת עֵינֶיהָ וּמְנַגֶּבֶת דְּמָעָה בַּשָּׁרַוּל:
פָּחַדְתִּי וּבָרַחְתִּי. חִכִּיתִי לָכֶם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אֲבָל אִישׁ לֹא בָּא.
יָעֵל, בְּנָהּ שֶׁל רֵחֵל, כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו עַל הַמִדְרָכָה, בְּלִי לְהִשְׁתַּנּוֹת לַלְבּוּשׁ, לוֹחֵץ בְּחֶמְלָה אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ הַקְּטַנוֹת וְהַקְּפוּאוֹת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הַזְּמַן הַזֶּה חָיִינוּ בְּסִיּוּט, יְדֵעֲנוּ שֶׁאִבַּדְנוּ אוֹתָךְ לָנֶצַח, קוֹלוֹ נִשְׁבָּר.
הִתְבָּרֵר שֶׁלְאַחַר תְּאוּנָה קָשָׁה, שֶׁבָּהּ אִמָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה נֶהֱרְגָה, הַקְּטָנָה תָּמָר נֶעֱלָמָה בְּהַלֹּם, לְאַחַר מִכֵּן נִקְלְטָה בִּידֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּצְלוּ אוֹתָהּ וְאַכְּפוּ עָלֶיהָ לְהִתְפַּרְנֵס מִתְּרוּמוֹת, כְּשֶׁהִפְחִידוּ אוֹתָהּ שֶׁאֵין לָהּ לְעַצְמָהּ שׁוּם בַּיִת לַחֲזוֹר אֵלָיו. הַדְּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ מִן הַיַלְדוּת הַמְּאוּשָּרָה הָיָה הַסִּימָן הַסּוֹדִי שֶׁחָרְטָה עַל טַבַּעַת הַסָּפִיר שֶׁל סַבְתָּהּ.
רֵחֵל חִבְּקָה אֶת נִכְדָּתָהּ בְּחָזְקָה, בְּבוֹכִי לָרוֹם. אֲנָשִׁים הִבִּיטוּ מֻפְתָּעִים, לֹא מְבִינִים מָה קוֹרֶה, אֲבָל בַּשָּׁנָה זוֹ הַמִשָּׁפָחָה מְרַגֶּשֶׁת וְחָזְרָה לִהיוֹת שְׁלֵמָה.
בּוֹאִי הַבַּיְתָה, כּוֹכָב קָטָן שֶׁלִּי, לָחֲשָׁה הַסָּבְתָּא. מעַכְשָׁיו אַתְּ בְּבִטָּחוֹן, וַאֲנִי לֹא אַעֲזוֹב אוֹתָךְ לְעוֹלָם.
