הכלה החדשה

הכלה
רבקה ברק הניחה על השולחן הערוך בקפידה מגש גדול עם ברווז צלוי ונאנחה. כל רגע יגיעו הילדים שני הבנים שלה עם הנשים שלהם.
לא מזמן התחתן הבן הצעיר, חתונה פשוטה הייתה. היא בעצמה הייתה רוצה לעשות חגיגה עם שפע, אבל הרי היום הצעירים לא מתלהבים מזה. היא ובעלה רק נרשמו ברבנות, גם טבעות קנו רק אחרי שנה שתי טבעות זהב דקות. לילדים רצתה להעניק שמחה אמיתית, אבל נתנה להם לבחור בעצמם.
“בכלל, הכלה שלו נחמדה,” חשבה בלבה רבקה, “אבל יש לה רק חיסרון אחד אולי היא קצת מדי משקיעה בעצמה…”
הכלה, הדס, הייתה בחורה נעימה בסך הכול. לבנה, גבע, השפיעה לטובה, עזבה אותו למצוא עבודה טובה ולכוון אותו להתקדם. עד גיל שלושים הוא חי על הכל מוכן, לא שאף לשום דבר. רבקה כבר דאגה. אבל כעת היא רגועה הכל השתנה לטובה.
חיסרון אחד נשאר הדס משקיעה בעצמה יותר מדי, לדעתה. כל הזמן מכוני יופי תספורות, צבעים, מסאז’, מניקור. סכומים נכבדים הולכים לשם. עבור רבקה, אשה נשואה, אם, לא אמורה להעמיד את עצמה במרכז.
וכשייוולדו נכדים מה, תעדיף מניקור על קניית נעליים לבן שלה? רבקה גידלה את ילדיה בלי לחשוב על עצמה, במיוחד אחרי שבעלה נפטר. הבנים, גם שהיו כבר בוגרים, עוד היו זקוקים לה, גם כלכלית.
המחשבות נקטעו כשדלת הדירה צלצלה הילדים הגיעו. הדס נכנסה לסלון כמו כוכבת. שיער מסודר בתסרוקת טרייה, מניקור יפהפה. כמעט אין איפור, בזכות קוסמטיקאית מיומנת.
הדס, כמה את יפה! קראה רבקה בכנות, אך שמץ אי נחת נשמע בקולה. החליפה חדשה, כנראה?
כן, קניתי אתמול, חייכה הצעירה קיבלתי בונוס יפה בעבודה.
עדיף לשים את הבונוס בצד לא יזיק ליום סגריר, לא התאפקה רבקה ושיתפה מניסיונה. כל תוספת לחסוך. אני יודעת מניסיון, זה חשוב!
הדס שתקה. היא העריכה את רבקה אישה פשוטה שהקדישה את כל חייה למשפחתה. אבל בתוכה הייתה משוכנעת ש”יום סגריר” לרוב מגיע רק למי שכל הזמן פוחד ממנו.
הערב המשיך בנעימים. אבל רבקה ניסתה בעדינות להעלות את נושא הבזבוזים. הדס הבינה את הרמיזה, אך לא שאלה ישירות.
בסוף שאלה:
רבקה, מתי בפעם האחרונה היית במניקור?
אני? אף פעם. בבית גוזרת, מסדרת קצת, העיקר שהידיים נקיות. אין צורך בכל הפינוקים האלה.
אף אחד לא שם לב לשיחה הקצרה, אבל להדס היה צורב. לגדל שני בנים מוצלחים, ועדיין לא להשקיע בעצמך?
בדרך חזרה הביתה שאלה את גבע:
תגיד, אמא שלך פעם עושה משהו בשביל עצמה?
לא יודע מבשלת, רואה טלוויזיה, נפגשת עם חברות. למה?
כי נראה לי שמגיע לה. יכלתם להזמין אותה פעם לסרט, תיאטרון, מסעדה
אה, היא לא צריכה את זה. אל תדאגי.
הדס נזכרה באמא שלה, שתמיד פינתה לעצמה כסף לתספורת נאה, לשמלה חדשה ואפילו למנוי בתיאטרון העירוני.
הדס החליטה שרבקה ראויה גם היא לטעום קצת שמחה אישית. אחרי כמה ימים התקשרה והציעה לצאת יחד לקפה, ואולי גם לקפוץ למכון יופי, הדס צריכה קוסמטיקאית והציעה לרבקה לבחור טיפול שמתחשק לה.
מה פתאום, מה לי ולזה… מקסימום אשב בחוץ ואחכה לך.
למה לחכות סתם? בואי תתפנקי קצת, רק חצי שעה, מניקור וקצת עיסוי ידיים…
רבקה נענתה לבסוף בעל כורחה. הדס התקשרה מראש למכון שבו הכירו אותה, והסבירה:
תקבלו את חמותי כמו מלכה. תציעו לה בטוב טעם עוד פינוק, ואם תשאל על מחירים תגידו ששולם, שתיהנה. אולי תרוויחו לקוחה קבועה…
כשהגיעו, הדס ליוותה את רבקה מלאה ספקות אל הבנות.
זה רק חצי שעה, נכון? וכמה זה עולה בכלל?
הדס התיישבה בלובי, לא קבעה לעצמה טיפול. סוף סוף קצת שקט לענות להודעות עבודה.
רבקה יצאה מהסלון רק אחרי שעתיים, רגועה וזוהרת.
וואי, הדס, עשו לי הכל! הגישו לי קפה, תה צמחים, כל כך נחמד פה כמה זה עולה, בעצם? מלא, בטח.
היום יש מבצע! קפצה המנהלת אם באים עם חברה, היא מתפנקת בחינם. אז אין תשלום!
שביעות רצון נדירה ניכרה על פניה של רבקה. שתיהן התיישבו בבית קפה סמוך. רבקה לגמה קפוצינו ונשענה לאחור.
מה דעתך לעשות כאלה בליינדייטים של נשים יחד מדי פעם? יש הנחות קבועות לקוחות. אהבת?
מאוד. לא ידעתי שזה כזה כיף.
חבל שלא ניסית קודם
כשהיה כדאי, היו ילדים קטנים. ובעלי, עליו השלום, לא אהב הוצאות מיותרות. אחר כך כבר לא הרגשתי צורך.
עכשיו אפשר להרשות! בואי נהנה ביחד.
אולי מדי פעם, בשבילך.
כך הפכו ימי הפינוק להרגל מתוק. בחוכמה ובעדינות הדס עזרה לחדש גם את המלתחה של רבקה, תמיד הציגה את המחיר כשליש מהאמיתי.
שכנעה את גבע להזמין את אמו למסעדה, לקחה אותם לסרט, ובחג החנוכה קנתה לה מנוי לתיאטרון.
נהיית צעירה ב-10 שנים! התפלאו החברות של רבקה.
זה הכל בזכות הצעירים צחקה.
היא הרגישה שלראשונה, בגיל הפנסיה, כאם לשני בנים בוגרים, מתחילה פרק חדש של חיים מלאים.
החיים לימדו אותה: להשקיע גם בעצמך זה לא מותרות, זה שמאפשר לתת יותר אהבה לסובבים.