הבן שלי התחתן כבר בגיל 33. היום זה נחשב לגמרי רגיל, אבל פעם זה היה כמעט מאוחר כמו להופיע בסלון עם דינוזואר. הוא התחתן כשהחברה שלו נכנסה להיריון. כולנו היינו שמחים סוף סוף סבתא! נולדה לנו נכדה, וגם אם לא קיבלתי שום תעודת הצטיינות על זה, שמחתי כאילו קיבלתי מדליה בתחרות סבתות ארצית.
הכלה שלי? ממש לא רעה, להפך מארחת למופת, הבית תמיד נוצץ, בחורה צעירה, נחמדה, ותופרת סוודרים לילדים כאילו זו תוכנית ריאליטי בתאגיד. הופתעתי, מודה, אני לא יודעת להחזיק מסרגה בלי לגרום להוציא עין. בקיצור, בחורה חביבה, נורמלית, והבן שלי מאושר עד הגג. אמא מאושרת, לא צריכה יותר מזה.
כשנכדתי חגגה שלוש, הודיעו שהם בהיריון נוסף. נולד לנו בן, ואז התחילו לשפץ את הבית העתיק שקיבלנו מסבתא-רבא. טוב, שמחנו כמובן. חצי דקה עברה, והכלה מבשרת שעוד תינוק בדרך. ועוד שנתיים שוב בהריון. כבר בקצב הזה אני לא בטוחה אם לצחוק או להזמין חיתולים בהול.
אני חיה יותר מהמזכורת של הבן שלי מאשר מהמוסד לביטוח לאומי. הוא יודע לגייס מכל הבא ליד, לתקן כל דבר בבית, ולעבוד כמו סוס בנדלן הכל בידיים שלו. אבל בואו נראה: הוא נהג, לא מנכ”ל הייטק, אז למה הם צריכים עוד ילד שלישי? הוא כמעט אף פעם לא בבית, כל הזמן במירוץ אחרי עוד כמה שקלים וכמה גגי בניינים.
ולפני ראש השנה, הכלה שלי באה אליי עם רשימה לא של עוגיות וג’לי, חברים, אלא של כל מה שחסר לילדים בבית: מסאז’ בייבי, גרביים, טייטס, אפילו שמפו עם תוספת שמן זית. בקיצור, כל מה שאין בפרסומת בערוץ הילדים.
שאלתי את הבן שלי איפה הם מתכוונים ללדת את הילד הרביעי. הוא רק גלגל עיניים כמו שמתגלגלים באוטובוס שעה לחולון.
ובכל זאת, הצלחתי לגדל גבר אחראי, חרוץ, כזה שלא מפחד לשים יד על כל עבודה. אשתו כבר מתקרבת לגיל 35, לא עבדה יום אחד, אפילו כרטיס עובד אין לה. אני כבר צופה בראש: ילד חמישי בגיל 40? לא אתפלא. הרי אני לא אשאר פה לנצח, ואם פשוט אזדקן יהיה מי שידאג לכם? גם החמות שלה כבר לא בחיים, הרחבת המשפחה אחראיות שלי בלבד. לפחות את הבית גמרו לשפץ, אבל בחיי, ארבעה ילדים זה עדיין לא וילה.
שאלתי אותה: ומה תעשי כשתיגמר העזרה? איפה תמצאי עבודה בגיל 40 אחרי שלא עבדת יום?. אמרה נזרום, נסתדר somehow. ואם חס ושלום יקרה משהו לבן שלי? מה, גם הילדים יצטרכו לגדול על הסבתא? איך בדיוק אני אמורה להעמיד ארבעה ילדים על הרגליים?
ולצערי, יש לי עוד בן שלוקח ללב שאני בקושי רואה את הילדים שלו, כי אין לי רגע לעצמי כולי עסוקה בהפעלות וסידורים אצל המשפחה של הבכור. נהייה פה כולל לסבתות, במקום פרישה באילת.
