היום הייתי כל כך עסוקה לעבוד בבית, כשחני, החברה הכי טובה שלי, התקשרה אליי. היא קטע אותי באמצע הסידורים ודחקה בי לבוא אליה בדחיפות, כי רועי עזב אותה. הוא הלך לאישה אחרת מתל אביב, וזה באמת הפתיע את כולנו. בספונטניות התכנסנו במהירות מסביב לשולחן אצלה כדי לציין את הרגע פרידה שסימנה התחלה חדשה.
היא חייתה עם רועי כבר לא מעט שנים, והזוגיות שלהם הייתה לא פשוטה בכלל הוא היה כל כך קנאי ורכושני. זאת הייתה מערכת יחסים מתוחכמת; רועי דרש ממנה תשומת לב מוגזמת, היה חסר נימוס ואם משהו באוכל לא מצא חן בעיניו, היה משליך צלחות ברחבי המטבח כאילו כלום, והשתיקות שלו יכלו להימשך שבועות.
רק עכשיו, כשהיא משוחררת מהכבלים של הזוגיות הזו, חני סיפרה לנו כמה היא מרגישה הקלה. רועי אסר עליה לצאת עם חברות מהפחד שיפריעו ליחסים. עכשיו, היא סוף סוף משתוקקת לבלות ולהשלים שעות עם כולם. ישבנו כל אחת עם הכוס יין שלה והחלפנו סיפורים על בני הזוג, על הקנאות והלחצים שמישהו יכול להפעיל על אישה בנישואין.
עד היום אף אחת לא הבינה איך רועי בכלל הכיר את האשה החדשה הזו הוא טען בכל פעם שהוא הולך לאימוני כושר, אבל זה היה רק תירוץ. חברה נוספת תהתה אם הוא בכלל מתכוון להמשיך לשלם מזונות לילדים, וחני שקלה אם לפנות למשטרה. נשארנו עוד שעה ארוכה בביתה, שתינו, פרקנו סיפורים על הלב ושיתפנו בכאב האישי של כל אחת סביב מערכות יחסים כושלות.
כשרועי חזר אליה כעבור חודש, חני פגשה אותו בקור רוח מוחלט. נדמה היה שהוא מצפה שתקפוץ עליו משמחה, אבל היא רק הביטה בו אדישה. הוא ניסה לשאול אותה מה נשים באמת רוצות, וחני ענתה בביטחון: “אהבה וכבוד.” היא סוף סוף מצאה את הכוח בעצמה, ולא רצתה שיהיה לה שום קשר איתו יותר. רועי רק עמד מולה, המום לחלוטין, נטול מילים.
