תקשיבי איזה יום היה לי, את לא מאמינה! ביום החופשי שלי מהעבודה, הייתי שקועה בניקיונות ובסידורים בבית. פתאום, חברה שלי מיכל מתקשרת אליי ואומרת שהיא בדרך אליי עם הבן שלה, עמרי. אני מנסה להסביר לה שאני באמצע שטיפה וסדר, אבל נראה שלא ממש איכפת לה
עשר דקות עוברים והנה הם כבר אצלי בדירה. אני מודה שלא קפצתי משמחה בגלל עמרי, הילד שלה הוא תמיד מלא אנרגיות וקצת מדי שובב לטעמי.
ישבנו במטבח, שתינו קפה כמו כל שתי חברות טובות, ועמרי בינתיים צפה בסרטונים ביוטיוב בסלון. לא עברו אפילו חמש דקות, ופתאום נשמע רעש מטורף יחסית לכזה של רעידת אדמה! אני רצה מהר לסלון ורואה את האקווריום שלי מרוסק, מים מתפזרים על כל השטיח והדגים שוחים בין הספרים והצעצועים.
מיכל קפצה מהר לבדוק אם עמרי בסדר, ואני מצאתי את עצמי משפשפת רצפה עם מגבת ישנה, רק שלא השכנים שלמטה יתחילו לקלל. אחרי שניקינו את הכל ואני כבר סחוטה לגמרי, מיכל פשוט מודיעה שהיא חייבת ללכת.
אני שואלת, ״מה עם השטיח? בואי נגרור אותו יחד למכבסה.״ והיא עונה, ״עזבי, עמרי ממש בלחץ עכשיו, אני צריכה להרגיע אותו.״
ניגשתי לעמרי ושאלתי אותו למה שבר את האקווריום, והוא מסביר שממש טס אליו מטוס נייר, אז ניסה לתפוס אותו. הכי מגניב זה לא היה ממש נייר! הוא מצביע על הארון מסתבר שהשתמש בתעודת הנישואין שלי כדי לעשות מזה מטוס
מיכל כמובן קולטת, אומרת ״נו, בקטנה, נלך למשרד הפנים ונבקש עותק חדש, זה רק עוד מאה שקלים, לא סוף העולם.״
בטח, למה שאדאג? נקנה אקווריום חדש, נוציא תעודה חדשה, ועוד נעביר לשכן אולי 200 שקל על הנזקים שבתקרה. הכי יפה, מיכל עוד אומרת שזו אשמתי איך שמתי את התעודה במקום גלוי ככה?
כשהחבר’ה עזבו, הלכתי לדפוק לשכן שכן יבדוק הכל אחר כך סיימתי לנקות ונשכבתי גמורה במיטה. בערב, קיבלתי ממיכל הודעה ״את חייבת לי כסף, לקחתי את עמרי לפסיכולוג, הוא ממש נבהל ממה שקרה.״
לא עניתי. פשוט חסמתי את המספר שלה. בחיי שמיום כזה, רק חיבוק ממך חסר לי עכשיו.
