“למה אמא שלך יכולה לגור אצלנו שבוע שלם, אבל שלי לא?” שאל בעלי.

Life Lessons

יומן, יום רביעי, תל אביב

אמא של אשתי היא אחת הנשים הכי מגוננות שראיתי מימיי. כל יום בחופשה, אשתי עוצרת אצל אמא שלה לארוחת צהריים. כל יום היא מקבלת ממנה הודעות בוואטסאפ. כשיש לה בעיה, היא ישר רצה אל אמא שלה שהיא תפתור. אם היא צריכה כסף, היא הולכת לאמא שלה.

היום חזרתי מהעבודה ומצאתי את אמא של אשתי בבית שלנו, עם מזוודה מלאה בגדים וספרים.

ערב טוב, אימא! אמרתי לה. מה עם המזוודה הזאת?

החלטתי להישאר אצלכם שבוע, לעזור לך עם הבית, עם הילדה, עם בעלך. הרי את צריכה להאכיל את בעלך, ולא תמיד יש לך זמן, נכון? ענתה לי.

ברור שאמא של אשתי אישה דומיננטית ושונה. לא התווכחתי איתה ולא הסברתי לה דבר, פשוט הלכתי לדבר עם אשתי. התגובה של אשתי השאירה אותי בהלם!

נועם, את רצינית? אמא שלך החליטה להישאר אצלנו מבלי לשאול אותנו קודם? אומרת שאני לא מצליח להשתלט על הבית.

אין לי שום בעיה עם זה, שתישאר. למה שאמא שלך תוכל לבוא לשבוע ואמא שלי לא? אמא שלי פחות טובה? כשאמא שלך הייתה אצלנו שבוע, אמרתי משהו? אשתי ענתה לי.

רגע, תישארי… אמא שלי גרה בחיפה, מגיעה רק פעם בשנה. לא אשלח אותה לצימר. אמא שלך גרה בשדרות הסמוכה, באה לכאן כמעט כל יום! השבתי.

אני מרגיש אי נוחות של ממש מהמחשבה שאמא של אשתי תישאר אצלנו כשאני לא בבית. אני מדמיין אותה מחטטת לנו בארונות ומסתובבת לנו בחדרים, כאילו זה שלה.

אשתי כבר רגילה לדאגנות היתר הזו מצד אמא שלה. השיער שלה כבר מתחיל להאפיר, ועדיין אמא שלה רצה לפה לשם, מביאה לה מרק ומנגבת לה את האף. בתכל’ס, יש בינינו ויכוחים על זה. זה מפריע לי מאוד שאשתי לא נפרדה עדיין מאמא שלה באמת. אמא שלה נפגעת שאין לי סבלנות לטיפול המאוס שלה בביתה, ומביאה לי טיפים כל הזמן איך אני צריך לחיות, מה לעשות, ואיך לטפל בבת שלה.

כשנשארנו, אמא של אשתי הייתה מגיעה כל יום, מכבסת לה את הגרביים ומחכה לה שתחזור מהעבודה עם קציצות חמות. אני, כמובן, נמאס לי מזה. דיברתי עם אשתי, והיא שוחחה עם אמא שלה. הביקורים הוגבלו לפעמיים-שלוש בשבוע. כשהבת שלנו נולדה, אמא של אשתי חזרה לבקר כאילו לא דיברנו.

עכשיו, אני חושב לשכור דירה נפרדת אם אמא של אשתי תקבע את כללי הבית. סיפרתי לאשתי על כך. אני אעזוב אם אמא שלה תישאר איתנו.

אמא שלי בסך הכול רוצה לעזור! אמרה אשתי, בחוסר שביעות רצון.

וגם לי באמת נחוץ העזרה שלה?

בסופו של יום, למדתי שצריך לשים גבולות, גם מול המשפחה הכי קרובה. אחרת, הבית שלי לעולם לא יהיה באמת שלי.

Rate article
Add a comment

15 − thirteen =