אמא שלי כיום בת 73. היא אישה מאוד מודרנית, אפילו בגילה המכובד, וגם פעילה מאוד. במשך ארבעים שנה חיה בנישואים מאושרים עם אבא שלנו. אין ספק שהיינו בני מזל להיוולד למשפחה כזו.
אבא ואמא אהבו זה את זו אהבה גדולה מאוד, וכשאמא הייתה בת 63 ואבא נפטר, היא כמעט שלא הצליחה לעבור את זה. תמכנו בה כמה שיכולנו, אפילו הצענו לה לעבור לגור עם אחד מאיתנו, אבל היא עמדה בסירוב. תמיד אמרה שיש לה חברים שם, ושהיא רוצה להמשיך לגור באותה דירה שמחה שבה חייתה עם אבא.
כשהשנים חלפו, הכאב התרכך והשיחות על אבא כבר לא הביאו דמעות לעיני אמא. יכולנו לשבת בנחת מסביב לשולחן, להיזכר ברגעים השמחים והמלאים באושר. ואמא נראתה אפילו טיפה צעירה יותר.
והנה, עוד פעם, אני ואחי והמשפחות שלנו הגענו לבקר את אמא. מהסף של הדלת סיפרה לנו שיש אצלה גבר, ידיד שלה, ושננהג בו בכבוד. כמובן, הופתענו מהבשורה. בעבר הבהירה שלא תפתח שום קשר זוגי עם אף אחד אחר.
בעיניה, בשביל מה להכניס גבר הביתה בשנותיה המבוגרות? עדיף לה את השקט והעצמאות. היא לא צריכה גברים בכלל. והנה, בכל זאת, יושב ליד השולחן מישהו שכולם מבינים יש פה משהו מעבר לידידות. בקיצור, לא ידענו אם להגיד לה משהו או לא. האמת, המצב לא מצא חן בעינינו. מצד שני, אמא אישה מבוגרת, חוותה לא מעט בחייה. זו הבחירה שלה, אם לבנות מערכת יחסים או לא. ברור שנעמוד מאחוריה.
התיישבנו סביב השולחן, שמו של הגבר היה יהודה. היה בערך בן 60, שערותיו כהות ומסודרות, לבוש בחליפה יקרה. כשמסתכלים עליו, נדמה שהוא איש עסקים, אבל למעשה הוא סתם גמלאי. מדבר הרבה, מספר בדיחות, משתף סיפורים משעשעים. מה שעיצבן אותנו במיוחד היה שהוא לא סיפר בכלל על עצמו, וכל פעם שניסינו לשאול, מיד שינה נושא. בקיצור, לא אהבנו אותו. ובנוסף, במפגש הראשון, הוא ניגש לאחי וביקש ממנו כסף. הכל התברר מיידית. לנו זה היה ברור, לאמא – פחות.
אמא, עם דמעות בעיניים, ביקשה מאחי להלוות לו כסף. אחי עשה זאת. יומיים אחר כך קיבלנו הודעה. התקשרה בתו של יהודה וסיפרה שאביה הוא נוכל. הוא מוצא נשים מבוגרות לבד, מסובב להן את הראש וחי על חשבונן. כשכסף נגמר, הוא נעלם. כך רימה כבר עשר נשים. מייד סיפרתי לאחי, והוא ניסה להתקשר ליהודה, אבל הטלפון היה מנותק. בכתובת שנתן גרו אנשים אחרים. וככה, אחי הפסיד כסף, ואמא שלי נשארה עם לב שבור.
