בעלי נטש אותי ואת ילדינו, השאיר אותנו ללא תמיכה כלכלית, ובחלוף שנה עבר תאונה.

Life Lessons

תקשיבי, הסיפור שלנו התחיל לפני יותר מחמש עשרה שנה, כשאני ויובל התחתנו. בהתחלה גרנו אצל אמא שלו בראשון לציון ועבדנו יחד במפעל. אחרי כמה זמן, הצלחנו לעבור לדירה קטנה בתל אביב, והרגשנו שהחיים מתחילים לזרום לנו כמו שצריך. אני חייבת להודות, זיהיתי ביובל פוטנציאל לקריירה איכותית, ודחפתי אותו ללמוד לימודים אקדמיים. אני, מצידי, לקחתי על עצמי את הטיפול בעניינים בבית וגם סייעתי לו עם הלימודים הכנתי לו עבודות, כתבתי מאמרים ודוחות כדי שיעבור את כל הקורסים ויוכל לקבל קידום בעבודה.

האמת, הקריירה שלי לא בדיוק התפתחה, למרות שיש לי תואר מהאוניברסיטה, אבל מצאתי נחמה בעובדה שהמשפחה שלנו שמחה ורגועה.

כשהבן שלנו עדי גדל, נכנסתי שוב להריון, הפעם עם האור של החיים שלי – מיכל. אחרי תקופה קצרה, חזרתי לעבודה, אבל הילדים שלנו סבלו ממערכת חיסונית חלשה והיו צריכים הרבה טיפולים והרבה שאני אהיה איתם. עדיין, שמרתי על אופטימיות והערכתי כל רגע יחד, על כל האהבה והאור שהיו לנו בבית.

יובל המשיך להתקדם בעבודה, והצלחנו לחסוך מספיק כדי לקנות דירה מרווחת בהרצליה, הילדים סוף סוף קיבלו חדרים משלהם והיו בעננים. אבל משהו התחיל להטריד אותי יובל נעדר הרבה יותר מהבית, וזה לא הרגיש לי נכון.

באחד הימים, חברה מהעבודה לשעבר סיפרה לי שגם לה יש בעיות דומות, ושמעתי ממנה שיובל בוגד בי. ניגשתי ישר לעבודה שלו, ופגשתי את המאהבת שם, ביקשתי ממנה שתעזוב אותנו בשקט. במקום, היא השפילה אותי מול כולם, בלי שום בושה או חרטה. כשהתעמתתי עם יובל, הוא הודה שבגד בי והודיע שהוא רוצה להתגרש כי נמאס לו לחיות בשקר כפול.

הוא שכר את עורכי הדין הכי טובים בתל אביב והשאיר אותי ואת הילדים בלי כלום לא שקל אחד, בלי לדאוג בכלל איך נסתדר. הוא היה עסוק בקשר החדש שלו, ואני בקושי שרדתי. בזכות ההורים שלי, שנמצאים בחולון, הצלחתי לקנות דירה קטנה בפתח תקווה ולמצוא עבודה בתור מזכירה כדי להחזיק את המשפחה.

ולאט לאט, החיים התחילו להשתפר אצלנו.

שנה אחרי, יובל הופיע שוב אחרי שפיטרו אותו, והאישה החדשה עזבה אותו כי היה לו תאונת דרכים לא קלה. הוא לא טרח להתנצל או להראות חרטה, רק פנה אלי בגישה מתנשאת וביקש שאעזור לו. סירבתי. הוא זה שעזב אותנו ונשארנו לבד, בלי כלום. עכשיו, אני סוף כל סוף שמה את עדי ואת מיכל וגם את עצמי בראש סדר העדיפויות. כי זה הזמן שלי להיות שם בשבילנו, בדיוק כמו שהוא החליט להיות שם בשביל עצמו.

Rate article
Add a comment

5 + thirteen =