ככל שמתבגרים, נהיים עצלנים מדי כדי להתרחץ…
זו סיפור שאני שומע לא מעט פעמים.
אני לא מתווכח, רק מספר אותו.
באמת, ככל שהשנים עוברות קשה יותר לעשות הרבה דברים. לקום מהמיטה בבוקר, לצחצח שוב שיניים, להכין לעצמך ארוחת בוקר נורמלית. וגם לכבס את הבגדים. אנחנו מתעצלים בהכל. לא ממש אנשים חרוצים.
אבל יש כללים וחוקים שחייבים לשמור עליהם, בין אם נרצה ובין אם לא. אי אפשר להרשות לעצמנו לא להתרחץ, לא לצחצח שיניים, לא לשטוף פנים, לא לכבס בגדים. למה? כי אנחנו חיים בחברה שיש לה סטנדרטים.
כן, לא צריך לרדוף אחר האופנה האחרונה או להשקיע בבגדים יוקרתיים, הכי חשוב שהם יהיו נקיים ושלא יריחו רע מזיעה, ושלא ייראה שלא הורדנו את המעיל שבועיים.
השיער יכול להיות מאפיר, אין טעם לבזבז את הקצבה על צבעים מיותרים. בשביל רבים, שמפו פשוט ומוזל יספיק בהחלט. העיקר שהשיער יהיה נקי. וכך גם הפנים לא צריך איפור בגיל הזה, אבל חשוב שיהיו נקיות.
ידיים קרם לחות, בבית השחי הדאודורנט הכי חסכוני שיש, לנעליים קצת סודה לשתייה שתספוג ריחות לא נעימים. ואם הריח בגוף לא טוב, גם את זה סודה לשתייה מסדרת.
אם מסתכלים על זה ככה, כל העניין פשוט. אנחנו אוהבים להתעצל ומצדיקים את הריח הרע שלנו, וגם את האופי, בזה שאנחנו כבר מבוגרים, שאנחנו בגימלאות או שאין לנו כסף. אבל כדי להיות נקיים לא צריך הרבה כסף.
אז לא משנה הגיל, צריך להישאר בן אדם ולשמור על עצמנו. זו הדעה שלי, והיא נשארת כך.
