אני צריך לחיות כך בגלל אשתי

Life Lessons

הכרתי לאחרונה בחורה שלמראית עין הייתה פשוט מהממת. היינו יוצאים הרבה לטייל ביחד, נוסעים ברכב מחוץ לתל אביב, יושבים בבתי קפה וצופים בסרטים בסינמטק. אבל הדבר הזה לא הספיק לי. רציתי לראות את חברתי כל הזמן, לא רק בבילויים. אז בלי להתמהמה, הצעתי לה נישואים. למה לדחות? אנחנו אוהבים, מרגישים טוב יחד. עברנו לגור יחד והכרנו זה את זו אפילו לעומק. התחתנו.

אבל אמא שלי לא התחברה מיד לשירה. היא אמרה לה את זה ישירות. שירה סירבה לגור עם אמא שלי. למרות שאני רציתי שכולנו נחיה יחד. היה לי דירה עם שני חדרים: חדר אחד בשבילנו וחדר שני לאמא שלי. אבל שירה לא הסכימה לשמוע על זה. התעקשה שנחיה איתה במעונות שלה. אחרי החתונה, עברנו לגור במעונות, בדיוק כפי שביקשה.

לעולם לא דמיינתי שאגור פעם במעונות, ובטח לא בתנאים כאלה. קודם כל, ממש לא התחברתי למקלחות ולשירותים המשותפים. בהתחלה התביישתי, בקושי הצלחתי להתרחץ שם. וג’וקים? הם זוחלים בכל מקום. איך בכלל אפשר לחיות ככה? שירה לא מתייחסת לכך בכלל. אומרת שאף אחד כאן לא נאכל ועד כה לא קרה כלום, ושאני עושה מזה עניין גדול. אי אפשר להיפטר מהם, יש לכלוך בכל פינה. בחדר הסמוך גר זוג שלא מפסיק לריב.

מעבר לקיר השני גרה משפחה עם ילדה קטנה שצורחת ובוכה כל הלילה. הם לא נותנים לישון לאף אחד, לא רק להורים שלה אלא גם לנו. ולפני כמה ימים רבתי עם שכן ששתה יותר מדי בלילה והתחיל לריב, ניסיתי להרגיע אותו. מאז הוא רק מנסה להכעיס ולפגוע בי בכל דרך. אני פשוט לא רוצה להישאר שם. כבר הצעתי לשירה שנשכור דירה.

אבל היא לא מסכימה. אומרת שהיא רגילה למעונות ושם היא מאושרת. אילו היו לנו דירה משלנו, זה היה נהדר, אבל שכר הדירה בתל אביב פשוט מטורף. נדמה שאצטרך להעביר את כל המשכורת בשביל זה. אמא שלי הציעה שנחזור לגור איתה, הבטיחה שתשאיר אותנו בשקט ולא תתערב בזוגיות שלנו. אבל שירה אפילו לא מוכנה לשמוע על כך.

לאחרונה התחילה לדבר על ילדים. היא מאמינה שתינוק יחזק את הקשר בינינו. כמובן שגם אני רוצה ילד, תמיד חלמתי להיות אבא. אבל ברגע שאני חושב באיזו סביבה הילד שלי יצטרך לגדול עם מריבות, צעקות גם בשעות הלילה אין לי יותר חשק לשום דבר. במחשבות מסוימות עולה גם המילה “גירושים”. לא בגלל שאני לא אוהב את אשתי, אלא כי פשוט אי אפשר לחיות כך.

אני רוצה שלילד שלי יהיה עתיד טוב, שיגדל בתנאים הולמים. אני לא יודע כמה עוד אוכל להחזיק. העצבים שלי כבר לא מסוגלים. שירה לא מוכנה להתפשר, לא משנה מה.

Rate article
Add a comment

fifteen − 1 =