ניב גדל אצל סבו, שכן לא ידע כמעט דבר על אמו, ואביו נטש אותו לטובת קריירה מוזיקלית כושלת בארצות רחוקות. לעיתים קרובות היה ניב מביט בילדים בגן, מוקף גאווה וצער, כשהוריהם מרעיפים עליהם בגדי מותגים ומתיקות שאין לה סוף. סבו של ניב עבד בשתי עבודות, עייף אך מלא אהבה, ובכל זאת, לא היה להם די שקל בשביל הרבה דברים שניב יכול היה רק לחלום עליהם. הוא הסתפק בבגדים שקיבל מהשכנים ובשאריות צעצועים. ביום הולדתו, ניב תמיד דמיין לעצמו שיופיע מולו משאית כיבוי אש אדומה, או אולי קונסולת משחקים נוצצת.
בחלום ששייך לעולם אחר, כתב מכתב למכשף קדום, בציפייה לנגיעת קסם. בבוקרו של היום הגדול, מצא מתחת לכרית רק גרב ישנה של סבא, שמחזיקה בקרבה סוכריית שוקולד בודדה. ליבו הצטמק, ודמעות פקדו את פניו. סבו ניגש אליו, עטוף באור חלום, ואמר: ״אל תיעצב, ניב. אינך רואה כמה מזלך גדול? אין זו גרב רגילה, אלא גרב קסומה בכל בוקר תופיע בה סוכרייה חדשה. כך בדיוק רצה המכשף לתת לך מתנה, פשוט נקרה בדרכו גרב שלי והוא בחר בה.״
ניב, בעיניים פעורות, ניגב את הדמעות והביט בגרב כמו בחפץ מופלא. ומאותו יום, באמת ובתמים, בכל בוקר הייתה סוכרייה חדשה ואחרת בגרב ההיא. לאט לאט חלק את סודו הקסום עם ילדי הגן הם הביטו בו בקנאה ורצו לדעת מה סודו. השנים חלפו כמו עננים מעל תל אביב, ובסופו של דבר ניב גילה את האמת, אך בליבו לא אחזה טינה כלפי סבו. להפך, התרגש מהמגע והמאמץ שסבו השקיע כדי להאיר את עולמו.
כשניב התבגר וסיים את לימודי הפקולטה, והגיע לעבודה הטובה הראשונה במשכורת נאה של עשרת אלפים שקלים, לא שכח את סבו. המשיך לחיות איתו, יחד עם משפחתו הקטנה. ביום הולדתו האחרון, העניק לסבו גרב חדשה, מעוטרת בתפוח ירוק. סבו התלהב כל כך, הכריז בבוקר: ״הגרב הזו קסומה בכל יום יופיע בה תפוח ירוק ומבריק!״ והקסם בין ניב וסבו רק התחזק, שזור באהבה ובהודיה על מתנות החלום המיוחדות שהעניקו זה לזה.
