אז תקשיב, יש קטע חדש שקרה בכיתה שלנו. נכנסה ילדה חדשה בשם שחר. כשהיא הופיעה, כל הבנים התחילו ישר להתגרות בה ולעשות לה חיים קשים, אבל די מהר הם קלטו שהיא ממש לא אחת שקל להתעסק איתה. הנשק הסודי של שחר היה הביטחון העצמי שלה לא משנה מה זרקו לעברה, היא הייתה מיישרת מבט ולא חוששת מכלום.
באותה כיתה, הייתה גם ילדה בשם גלי, שכל הבנים תמיד ירדו עליה ועל המשקל שלה. לפעמים היא הייתה שותקת או בוכה, אבל אף פעם לא ניסתה להחזיר או להתעמת איתם. זה רק הגביר את הצחוק שלהם, והם זרקו הערות לא נעימות כמו “הפרה רצה!”. וזה נמשך, עד ששחר נכנסה לתמונה.
שחר הייתה גבוהה, בערך פי שתיים מגלי. מהרגע שהיא הגיעה, גם עליה התחילו לזרוק אמירות עוקצניות. אבל בניגוד לגלי, שחר הייתה רגילה להערכה וחברות מבית-הספר הקודם, וגם הילדים מהשכונה הכי אהבו לשחק איתה.
הרגע ששינה הכול קרה בחדר האוכל של בית הספר. איזה אחד זרק עליה לחמנייה וצחק על המשקל שלה. שחר הופתעה אבל ניערה את הפירורים מהג’ינס ופשוט התעלמה מההערה. מאוחר יותר במסדרון, עוד אחד זרק איזה בדיחה על הגוף שלה, אבל הפעם היא לא שתקה, היא ענתה בביטחון: “אם החיים שלכם כל כך משעממים שאתם עסוקים רק בגוף שלי, אתם מוזמנים להמשיך להסתכל תהנו!” התגובה הזאת הכתה אותם בהלם, ובפעם הראשונה הם השתתקו לרגע.
בשיעור ספורט, היה צריך לקפוץ מעל סוס עץ, וכשהיה תור של שחר הסוס פשוט קרס מהמשקל. היא לא נלחצה, ביצעה סיבוב מהיר ונחתה ברגליים קלות. הקפיצה שלה הייתה באמת מרשימה, אבל גם אז הבנים המשיכו לצחוק. שחר פנתה אליהם בשיא הביטחון, שאלה למה הם צוחקים והציעה שיבדקו אם הם יכולים להרים אותה אם הם כל כך נהנים. תוך שנייה הם קפצו על ההזדמנות, הרימו אותה, המשיכו לצחוק אבל הפעם היא כבר לא הייתה מוטרדת.
בחופשות, שחר החליטה לקחת את העניינים לידיים, התחילה לעבוד על עצמה, התמידה בדיאטה, צבעה את השיער והפכה לגרסה עוד יותר יפה של עצמה.
כשהיא חזרה לבית הספר, כל הבנים היו בהלם מהשינוי שלה. פתאום כולם רצו להיות חברים שלה. אבל שחר חייכה לבן שעשה לה הכי הרבה צחוקים ושאלה אותו אם הוא צריך עזרה למצוא בדיחות חדשות.
בזמן הזה שחר לא נתנה לאף אחד להוריד לה את הביטחון. היא הלכה זקופה וגאה, וההערות שלהם פשוט חלפו לידה. הדוגמה שלה שינתה לגמרי את מהלך הכיתה, כולם למדו ממנה משהו על איך להחזיק ראש גבוה ולהיות אמיתי עם עצמך.
