לפני שבוע בדיוק, רגע לפני יום האישה, יצאתי מהבית משפט עם דמעות בעיניים, בקושי ראיתי מבעד lacrimile. בראשי התנגנה רק משפט אחד “אתם כבר לא נשואים”. לא יכולתי להבין למה הוא עשה לי את זה, על איזה חטא מגיע לי עונש כזה?
התחתנתי כשהייתי רק בת שמונה עשרה, ממש ילדה. זו הייתה אהבה בוערת לילות בלי שינה, הלב שלי עף מעל הקרקע. חמש שנים חיינו יחד, ואני באמת הרגשתי אהבה ענקית כל הזמן הזה. דאגתי לו מהבוקר עד הלילה הכנתי לו ארוחות שהוא אוהב, השארתי את הבית מצוחצח, אפילו אל המיטה הבאתי לו קפה שרק לו הוא אוהב.
אבל ההורים שלו אף פעם לא קיבלו אותי באמת. כל הזמן חזרו על זה שאני לא מספיק טובה לבן שלהם שמגיע לו מישהי אחרת. ליבי הרגיש איך זה השפיע עליו, לאט לאט היחס שלו השתנה נהיה קר, התלונן על כל דבר. פתאום כל מה שעשיתי הרגיש לא מספק.
הבן שלנו היה אז בן חמש. בהתחלה היה בין אבא לבן קשר חזק, אבל עם הזמן הוא התחיל להתרחק, אפילו כבר לא חיבק אותו. אני חושבת שזה בגלל ההורים שלו, שהתחילו להתערב ולשכנע אותו שהילד לא באמת שלו למרות שהבן שלנו כמעט העתק שלו! בעלי התחיל לבלות איתם יותר ויותר כמעט עבר לגור אצלם. וכשהיה חוזר הביתה כל הזמן כעס, צעק, אני רק ניסיתי להיות בסדר, להשאיר את הבית נעים ולדאוג לעצמי.
באיזשהו שלב, באחד מרגעי הזעם שלו הוא גם הרים עליי יד. אני באמת לא קלטתי שזה קורה, ועדיין הייתה לי תקווה שזה יסתדר. אבל די מהר, הוא הודיע לי שנמאס לו, שהוא עוזב. עזב אותי ואת הילד שלנו, פשוט ברח. התחננתי שיחשוב על זה עוד פעם, שלא יהרוס את המשפחה שלנו, אבל לא היה לו רצון לשמוע.
אהבתי אותו, ממש, לא יכולתי לדמיין את החיים בלעדיו אפילו אחרי שהתגרשנו. היום, הוא משלם לי מזונות ממש קטנים, וכל שקל שאני מוציאה על הילד שלנו אני חייבת לשלוח לו קבלה, אפילו אם זו לחמנייה. אני מרגישה שאני מתחננת לכל שקל ממנו, והוא בכלל לא חושב שהוא צריך להוציא על הבן שלו.
הוא מגיע לבקר את הילד לעיתים נדירות, וגם כשכן הילד לא רוצה ללכת איתו, כי הוא מרגיש שהאבא לא באמת מחובר אליו. הוא כועס ומאשים אותי שאני מסיתה את הילד נגדו, אבל באמת, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ולא מצליחה להתרגל לפרידה הזאת אני בוכה כמעט כל יום. מאז שנפרדנו אני רזה הרבה יותר, נכנסתי לדיכאון. לפעמים אני צועקת על הילד מתוך עצבים, למרות שאני לא רוצה.
איך אפשר להמשיך כשמרגישים שהלב נשבר? כל יום אני בודקת בפייסבוק שלו, עוקבת לראות מה קורה איתו. ככה גיליתי שהוא עומד להתחתן שוב זה שבר אותי לגמרי. עכשיו אני מבינה למה הוא לא בא לבקר כל כך הרבה ומבינה גם למה הילד שלי כבר לא רוצה אותו. בראש אני יודעת שזה נגמר וסופית, אבל הלב לא מצליח לקבל את זה. אין לי מושג איך לעבור את זה, איך להמשיך.
