לכל אחד בארץ יש אישה מקסימה, ורק אני נשארתי עם אחת מטומטמת.
היא התרברבה מול כולם, ספרה לכל החברים שלה שבקרוב החתונה שלנו תממן את הדירה, כי כל האורחים יביאו כסף והמשפחה תעזור ואנחנו נקנה דירה בלי בעיות. אבל הנה, המציאות התגלתה אחרת. ההורים שלה אמרו, שכיוון שזו היא שדחפה להתחתן עם “סוכן נדל”ן כושל”, בגיל עשרים, בלי תואר, אז נסתדר איכשהו עם הדירה. הם פשוט צחקו לנו בפנים, ואני נשארתי לקחת את אשתי חזרה לבית של ההורים שלי.
אחי כבר גר שם עם בת הזוג ההריונית שלו, ובאמת שאין מקום לזוז. ההורים שלי רמזו שכדאי לנו מאוד למצוא מקום משלנו, אפילו בדירה שכורה, אבל אני רציתי דווקא לחסוך ולקחת משכנתא בעתיד, לקנות דירה משלנו מהכסף שלנו. שיתפתי את אשתי ברעיון, היא אמרה שהיא מבינה, שגם היא מאוד רוצה לעבור לבית משלנו. ומה היא עשתה? השקיעה את כל החסכונות שלנו במניות.
למה? כדי להכפיל את החיסכון שלנו.
אמא שלי כמעט קיבלה התקף לב כששמעה על זה. גם לי הלב נקרע, כי השווי של המניות רק יורד ועכשיו צריך זמן כדי למכור אותן. אז או שנפסיד חלק מהכסף, או שנחכה אולי יום אחד המניות יעלו שוב. וככה זה, לכל החברים שלנו כבר יש משפחות ודירות, ורק לנו יש מניות!
אשתי בוכה ומצטערת שהלכה שולל. היא גם שילמה לאנשים כדי “ללמוד” מהם איפה ואיך להשקיע. ואני? לא מסוגל להפסיק לחשוב על גירושין. כל האהבה שלי אליה לא מספיקה אם זה מה שאני חושב. שנים חסכתי שקל לשקל, ועכשיו אני רואה את כל הכסף הזה מתפוגג לי בידיים.
בינינו? אולי הנישואים שלנו היו תקועים מהתחלה, וכל זה רק הוכיח שאני פשוט תקוע במזל רע, כי התחתנתי עם בחורה טיפשה.
