Yael נישאה בגיל צעיר מאוד; אביה מצא לה חתן בדיוק ביום הולדתה ה-18. המשפחה הייתה עשירה ומה עוד צריך בשביל אושר? החתונה הייתה מפוארת, כל המושב שמח וחגג. רק הזוג הטרי הרגיש קצת זרים בתוך כל ההמולה.
Yael דווקא חיבבה את החתן, אף שלא הכירה אותו כלל. אחותה לא זכתה לאותה מזל היא נישאה לגבר בן ארבעים מאחד היישובים הסמוכים. כולם חשבו שתישאר רווקה זקנה, אך גם לה מצא האב חתן והבטיח נדוניה מכובדת.
הזוג החדש עבר לגור בביתו של אלעד. המקום לא היה מרווח במיוחד, אך הייתה תחושה שהכול שייך רק להם. ראש המשפחה הבטיח שכאשר יבואו נכדים, ירחיבו את הבית.
החמות שלה לא הציקה לה במיוחד להפך, עזרה לה להיקלט, להתאקלם ולהפוך לאשת בית צעירה. אך הגיסה שלה, תמר, קיבלה פני קרובת המשפחה החדשה באיבה. תמר הייתה מבוגרת יותר, אך נותרה לגור עם הוריה. אמנם נישאה פעם, אך אחרי שנה החזיר אותה החתן עם כל קופסאותיה. היא הפכה צינית ומרירה. היא לא רצתה לנהל את הבית, וגם המשך השושלת כלל לא עניין אותה וכך נותרה לחיות לבדה.
על פי המסורת העתיקה, כלה נעשית בעלת הבית האמיתית רק לאחר לידת בן בכור. עד אז, עליה לשבת בצנעה ולשתוק. לכן, כל נערה שהייתה נכנסת לבית בעלה, התאמצה להיכנס להריון הכי מהר.
Yael לא הייתה יוצאת דופן. עד שגילתה שהיא בהריון, תמר העבידה אותה בעבודות הקשות והמזוהמות ביותר שיש בבית. אף שלא היה בכך כל הגיון, כי ממילא היו עובדים שכירים במשק, הגיסה הייתה מוצאת בכך עונג מיוחד להתעלל ב-Yael.
כאשר אלעד גילה שהוא עומד להיות אבא, הוא הפך קורן מאושר. גם ההורים שמחו ונפחו גאווה בכלתם. באותו היום הלכו לרכוש חומרים לבנייה להרחבת הבית שהובטח. תמר התפרקה מרוב כעס. הבינה שעכשיו תאלץ להידחק בבקתת הוריה ולשרתם כל החיים. אף אחד כבר לא יתחתן איתה, ולא יבנה לה בית משלה…
חלפו להם שישה חודשים. Yael התעוררה בבהלה מדפיקה חזקה על הדלת. זו הייתה תמר.
למה את שוכבת? עשית כבר כל מה שצריך? בתוך הבית כן, אבל בעלי לא מרשה לי לצאת ולעבוד בחצר. בטח שלא, את פשוט מתעצלת! מה את רוצה, תמר? ככה את מדברת אליי? כבר מתאמנת לפקד עלי? תזכרי שעד שלא ילדת בן פה אין לך שום סמכות! אפילו לא חשבתי בכיוון… את כלום כאן, וגם הילד שלך לא שווה כלום! תביני את זה!
תמר עכשיו הייתה ממש בסערת רגשות. החלה לזרוק חפצים על Yael ולצעוק. מיד נכנס אבי המשפחה, אחז בבת הכעוסה והוציא אותה מהבית. Yael ליטפה ברכות את בטנה ונשמה עמוק. הכל עוד יהיה בסדר. הכל, ללא ספק, יסתדר…
