נועה הייתה מאוהבת עד מעל הראש בעידו, והיא ראתה בו את בן הזוג האידיאלי. למרות שהיא חלמה להתחתן איתו, אביה של נועה התנגד לבחירה הזו. אמה, לעומת זאת, התרככה כלפי עידו אחרי שהביא לה זר ענק של פרחים בפגישה הראשונה שלהם. בכל זאת, לאביה של נועה היו ספקות כלפי עידו. הוא שם לב שלמרות שעידו הזמין את נועה למסעדה, היא שילמה בעצמה כי לטענתו לא היה לו מספיק כסף בכרטיס האשראי שלו. נוסף על כך, עידו היה מובטל, וטען שהוא מחפש עבודה אך לא מצליח למצוא אחת.
למרות הכל, עידו הציע לנועה נישואין והיא הסכימה. בעזרת אמה היא הצליחה לשכנע את אביה, אך הוא הזהיר אותה שתצטרך לפרנס את המשפחה לבדה, כי עידו לא יהיה מקור תמיכה יציב. הוא הדגיש בפניה שאין בכוונתו לתמוך כלכלית בבעלה.
נגד דעתו, נועה הלכה עם הלב ונישאה לעידו. אביה השתתף בשמחה, העניק להם חצי מהאוטו המשפחתי והסכים לשלם את דמי השכירות בתחילת הדרך. החברות של נועה קינאו בתמיכה הרבה שקיבלה מאביה. בחודשים הראשונים אחרי החתונה הכל נראה רגוע, אך מהר מאוד קשיים החלו לצוף. עידו לא הצליח למצוא עבודה, ונועה, כפי שאביה חזה, הפכה למפרנסת העיקרית.
יום אחד חמותה של נועה הציעה לאביה להעסיק את עידו בעסק המשפחתי בתור עוזר למסגר. נועה פנתה בזהירות לאביה והעלתה את ההצעה, ואחרי ליבון הוא לקח את עידו לעבודה. אך עידו לא החזיק מעמד והתפטר אחרי עשרה ימים. הוא התעמת עם נועה וטען שאביה משפיל אותו בכך שמציע לו תפקידים פשוטים, כאשר לדעתו הוא ראוי לתפקידי ניהול.
נועה פנתה שוב לאביה לעצה. בשיחה התברר שעידו אפילו לא סיים תואר, כשהוא טוען שהיו לו בעיות עם מרצים. לדעת עידו, הוא יוכל לקבל כל תפקיד אף שאין לו הכשרה או ניסיון.
אביה של נועה התרגז על המצב והזכיר לה שאנשים עובדים קשה במשך שנים כדי להגיע לתפקידי ניהול. הוא לא הסכים לתת לעידו אחריות כזו, וסירב לסייע לו. הוא שוב הזהיר את נועה, אך היא לא הקשיבה.
לבסוף, עידו חשף בפני נועה את כוונותיו האמיתיות: הוא כלל לא אהב אותה, ולמעשה ראה בנישואים שלהם סידור זמני. הוא רמז על גירושין וביקש ממנה להתכונן לחלוקת הנכסים המשותפים. אך גם הפעם הוא טעה אביה של נועה היה זהיר, ורשם את הדירה על שמו מראש, מתוך הבנה לאן הדברים מתגלגלים.
הסיפור של נועה מלמד אותנו שגם הלב מתאהב, חשוב לראות את המציאות בעיניים פקוחות, להקשיב לעצות של הקרובים לנו, ולעמוד על שלנו כדי לשמור על עתיד בטוח וטוב.
