שמי אלי. אני בן 65. נשוי, אבל בגיל הזה התאהבתי באישה אחרת. אשתי, שמה שרית, בת 62. יש לנו בן בוגר, יוני, הוא כבר נשוי ויש לו ילדים משלו. מאז שיוני גדל והתחתן, שמתי לב שאני וסרית ממש זרים זה לזה.
כשיצאנו לפנסיה, רציתי שנקנה בית קטן במושב. שרית לא התלהבה מהרעיון, אבל הצלחתי לשכנע אותה. מהר מאוד קנינו בית חמוד ונעים, ובקיץ עברנו אליו. אני ממש נהניתי מהחיים במושב בקיץ, אבל שרית בכלל לא אהבה את זה. היה לה כיף לשכב על הספה, לקרוא ספרים ולצפות בטלוויזיה. היא לא הסכימה לעזור לי בגינה וטענה שהיא לא מרגישה טוב. ולכן הייתי צריך לנהל הכול בעצמי.
בסתיו חזרנו לתל אביב. שרית הייתה מרוצה מזה מאוד. אבל תוך שבוע ארזתי את הדברים ובחזרה נסעתי למושב. פשוט הרגשתי טוב יותר שם. שרית נשארה בעיר. כיום אנחנו כמעט לא פוגשים זה את זו.
ובמושב התאהבתי באישה בשם מיכל. היא בת 60. בהתחלה היא לא ממש התייחסה לרגשות שלי, אבל היום אנחנו מרגישים מצוין ביחד. אני רוצה להתגרש משרית, אבל פוחד מהתגובה של יוני. כרגע אני מספר לשרית שאני עושה עבודות הבית, אבל בפועל מבלה הרבה זמן עם מיכל.
שרית עדיין לא יודעת כלום. אני לא מצליח להחליט איך לספר לה שאני רוצה להתגרש. מה אני אמור לעשות? באמת אין לי מושג…
