באותו יום חופשה שהיה לי, עסוקתי בסידור הבית ובהכנתו לשבת. לפתע, התקשרה אליי מכרה בשיחת טלפון קצרה, ובצורה שלא איפשרה לי להתנגד הודיעה שהיא ובנה, נמרוד, בדרך אליי. ניסיתי להסביר לה שאני בתהליך ניקוי יסודי, אך זה כאילו לא נקלט באוזניה.
כעבור עשר דקות כבר היו בדירה שלי בתל אביב. האמת, שמחתי פחות לראות את נמרוד, שכן היה ידוע כילד שובב ולא רגוע.
ישבנו במטבח וסיפרתי לה סיפורים עם קפה שחור על החיים, בזמן שנמרוד צפה בסדרת אנימציה ברחבי הסלון. תוך זמן קצר נשמע רעש מחריד ריצה לחדר, מגלה שאקווריום הדגים נשבר. כל הדגים נשפכו על השטיח, ומים זלגו לכל פינה.
חברתי מיהרה אל נמרוד לבדוק אותו, ואני כבר סוחטת מים מהשטיח עם סמרטוט גדול, חוששת שלא אזרום מים לדירה של שכנתנו רחל. כשהכול התייבש והסדר חזר, בישרה לי שהיא עוזבת.
תוכלי לעזור לי לסחוב את השטיח לניקוי יבש? ניסיתי לבקש. לא, נמרוד מאוד מבוהל, אנחנו צריכים להרגיע אותו.
שאלתי את נמרוד למה בכלל התקרב לאקווריום. הוא טען שמטוס נייר נכנס פנימה וניסה לשלוף אותו. הכי מצחיק, לא היה שום נייר באזור. הוא הצביע על הארון, התברר שמטוס הנייר עשוי מתעודת הנישואין שלי.
אז תפיקי תעודה חדשה, מה הבעיה בזה.
ברור, למה אני נלחצת? אקנה אקווריום חדש, אמציא שוב את התעודה, ואשלם את הנזקים לשכנה. ובנוסף, החברה עוד טענה שהאקווריום לא צריך להיות במקום בולט.
אחרי שהלכו, בדקתי אצל רחל השכנה שהכול בסדר, ניקיתי את הדירה ונשכבתי לנוח. בערב, החברה שלחה לי הודעה שעליי לשלם לה, כי הם הלכו לפסיכולוג עקב הפחד של נמרוד. לא הגבתי להודעה, פשוט חסמתי את המספר שלה.
