אז תשמעי, במשפחה שלנו היו שתי בנות אני ושיר. אבל זה היה ברור לגמרי ששיר הייתה נסיכת הבית, וההורים שלנו אפילו לא ניסו להסתיר את זה. ההעדפה הזאת התחילה כבר כשהיינו קטנות שיר תמיד קיבלה את הדברים הכי טובים, ואני קיבלתי בעיקר את השאריות והמיותר. בנוסף, שיר הייתה דומה מאוד להורים שלנו יופי יוצא דופן, ממש קריצה לאמא ואבא. אני, מצד שני, דומה לצד של אבא, במיוחד לדוד שלי, שהוא ממש לא נחשב ליפה במשפחה, ההורים אפילו קראו לי מכוערת לא פעם.
אחרי שסיימתי תיכון, ההורים קנו לשיר דירה בתל אביב והתחילו לשפץ אותה. אני? הם שלחו אותי לגור עם סבתא שלי, בדירה עם שלושה חדרים בירושלים.
בתקופה הזאת, סבתא שלי חלתה קשה ובכל יום הייתי חוזרת מהר מהלימודים כדי לטפל בה. פעם, כשהמצב שלה היה ממש גרוע, היא סיפרה לי שהיא מתכוונת להוריש את הדירה להורים שלי. שוב ושוב ביקשתי מההורים עזרה היה לי קשה להתמודד לבד עם טיפול באישה מבוגרת וחולה. אבל הם טענו שהם עסוקים בלעזור לשיר להסתדר בדירה שלה.
כמה ימים לפני שסבתא נפטרה, היא גילתה לי שהיא שמרה סכום כסף יפה במיוחד בשבילי בכדי שאהיה עצמאית ואוכל להתחיל את החיים שלי כמו שצריך. היא ביקשה שאשמור את זה בסוד מההורים ואקח את הכסף בלי שיבחינו. אחרי ההלוויה, ההורים פתחו בחיפושים מטורפים אחרי הכסף הפכו את הדירה לגמרי, אבל כל המאמצים שלהם לא הובילו לכלום.
בינתיים, כבר קניתי לעצמי דירה עם שני חדרים ברמת גן והתחלתי לשפץ אותה, אבל עדיין נשארתי לגור בדירה של סבתא. אחרי חודשיים, ההורים הודיעו שהם מתכננים להשכיר את הדירה של סבתא כי שיר זקוקה לעזרה כלכלית ואחותה מסתבכת. כמובן ששאלתי אם אפשר לקבל את הדירה בעצמי, הם אמרו שאני כבר בוגרת ושזה הזמן שלי להתחיל חיים משלי אז זה בדיוק מה שעשיתי.
כשסיימתי סוף סוף את השיפוץ בדירה שלי, עברתי אליה והתחלתי לבנות את החיים שלי אפילו מצאתי בן זוג, הקשר בינינו היה ממש רציני. ברגע שההורים גילו שקניתי דירה בעצמי, הם פשוט קראו לי גנבת. אחרי שנמאס לי מכל ההאשמות והעלבונות, אמרתי להם די, תעזבו אותי וניתקתי איתם כל קשר.
