תשמעי, עוד כשהייתי בהריון, הבנתי לגמרי שאני הולכת לגדל את הילדה שלי לבד. כשהאב שלה שמע על זה, הוא ממש התחנן, עם דמעות בעיניים, שאפסיק את ההריון. אבל אני עמדתי על שלי. למזלי, ההורים שלי היו איתי מכל הלב הם תמכו בי והבטיחו שיעזרו לי עם הכול, והם באמת קיימו את זה. החבר נעלם כאילו לא היה, אבל אמא ואבא היו בעננים מכל רגע עם הנכדה שלהם. אבא הרוויח יפה מאוד, והוא לקח על עצמו את כל ההוצאות של המשפחה אישית כל מה שצריך, הוא דאג. אמא שלי הייתה עקרת בית חרוצה, תמיד שמרה על הבית נקי ודאגה שנאכל טוב.
כל פעם שניסיתי לעזור עם כסף לבית, אבא שלי פשוט היה נותן לי אותו בחזרה ואומר: “למה את שמה את הכסף של הילדה פה? עדיף שתשקיעי אותה בילדה שלך”. ובכל פעם שניסיתי לעזור לאמא במטבח, היא הייתה דוחפת אותי החוצה ואומרת: “עזבי, ילדה שלי! תהיי עם הבת שלך, אני אסדר את הכול”.
כשהתחלתי לעבוד שוב, קניתי דברים לבית, אך כל העזרה שלי הייתה סמלית. אמא שלי בעצם לקחה על עצמה הכול גם את הבישולים וגם את הטיפול בבת שלי. היה נראה שהכול דופק כמו שצריך, אבל אז, בכל פעם שנכנס גבר למשפחה שלנו, ההורים שלי היו נהיים ממש לחוצים. “לא למדת שום דבר? כולם אותו דבר. בסוף יברחו ותישארי שוב עם עוד הריון!”
כשהבת שלי גדלה, ההורים שלי הפכו להיות ממש שליטים. הם ראו בי כמעט ילדה. אמא הייתה מתקשרת כל שעה, בודקת איפה אני, מתי אני חוזרת, מי מדבר ברקע, עם מי נפגשתי ומה אכלתי. אחרי העבודה, אבא היה מתעקש ללוות אותי הביתה.
בסוף, פתאום נכנס גבר לחיים שלי. כשאמא גילתה שאני יוצאת לדייט, היא פתאום התחילה להגיד שהיא לא מרגישה טוב, וכמובן ביקשה שאשאר ליד הבית ולא אלך. כל זה השפיע על הקשר שלי בצורה מטורפת הבחור ביטל דייט, ואז דייט נוסף ועוד אחד. אחרי עשרה ביטולים, הוא פשוט הפסיק לנסות. הוא מצא מישהי שאמא שלה יותר בריאה ופחות חונקת.
