אשתי ישנה לידי… ולפתע קיבלתי התראה בפייסבוק ואישה ביקשה שאאשר אותה.
אישרתי את הבקשה ושלחתי לה הודעה: “אנחנו מכירים?”
היא ענתה: “שמעתי שהתחתנת, אבל אני עדיין אוהבת אותך”.
זו הייתה ידידה מהעבר, והיא נראתה יפה מאוד בתמונה.
סגרתי את השיחה והבטתי באשתי, שישנה בשקט אחרי יום עבודה מתיש.
התבוננתי בה, וחשבתי לעצמי כמה ביטחון יש לה לישון כל כך בשלווה בבית החדש שלנו יחד.
היא רחוקה מבית הוריה, המקום שבו בילתה כל ימיה מוקפת באהבת משפחתה. כשנשברה או התעצבה, אמא שלה חיבקה אותה, והיא יכלה לבכות חופשי. האח או האחות שלה סיפרו לה בדיחה כדי לרומם את רוחה. אבא שלה חזר מהעבודה והביא לה את מה ששימח אותהועדיין, היא בוטחת בי כלכך.
כל אלה עברו במחשבותיי, לקחתי שוב את הטלפון ולחצתי על “חסום”.
פניתי בחזרה אליה, עצמתי עיניים ונרדמתי לצידה.
אני גבר, אינני ילד. נשבעתי לה להיות נאמן, ואני אשבע זאת עוד אלף פעמים. אלחם תמיד להיות האיש שלא בוגד באשתו ולא הורס את ביתו.
