מיותר לציין, הכל באשמתי! אחות של חברה שלי פורצת בבכי מול עיניי. בחיים לא דמיינתי שזה יגיע למצב כזה! ועכשיו בכלל אין לי מושג מה לעשות. איך אני מתקנת את כל זה מבלי לאבד את הכבוד שלי?
אחותי התחתנה לפני כמה שנים.
אחרי החתונה הוחלט שהזוג הצעיר יתגורר עם אמו של החתן. לאמא שלי יש דירה גדולה ברחוב המרווה בתל אביב שלושה חדרים ויש לה רק בן אחד.
אני אשמור לי חדר אחד ושאר הדירה שלכם! הכריזה החמות. כולנו אנשים תרבותיים, ברור לי שנתמודד מצוין ביחד. תמיד נוכל לעבור! הרגיע אותה החתן. אני לא רואה כל רע בניסיון לחיות יחד עם אמא שלי באותו בית. ואם לא יצליח, פשוט נשכור דירה…
וכך היה. מהר מאוד התברר שזו משימה לא פשוטה. גם הכלה וגם החמות ניסו בכל כוחן, אך מיום ליום היחסים התדרדרו. טענות קטנות התפתחו למריבות, והריבים הלכו ורבו.
הבטחת שנעזוב אם לא נסתדר עם אמא שלך! התייפחה הכלה על בעלה. מה, אנחנו לא מסתדרים? הוא חייך בזלזול. בגלל שטויות כאלה לעזוב הכול ולעבור? חוסר היגיון.
שנה בדיוק אחרי החתונה, הכלה יצאה לחופשת לידה, ולאחר זמן קצר נולד בנם הראשון, ילד בריא ומתוק.
הלידה ממש קלעה לתקופה בה החמות יצאה לפנסיה מוקדמת ועדיין לא מצאה עבודה חדשה. מעסיקים לא ששים להעסיק אישה בגילה. כך יצא שכל היום יום ולילה הכלה והחמות דבוקות יחד בבית, כי לאחת אין לאן ללכת והשנייה בקושי יוצאת החוצה. בגלל זה האווירה בבית נעשתה כבדה מיום ליום.
הבעל, שהיה אז המפרנס היחיד ושב הביתה עייף, רק נענע בראש וחמק הצידה.
עכשיו אנחנו לא יכולים לעזוב את אמא, אין לה מקור פרנסה. איך אני אשאיר אותה לבד? וגם לשכור דירה וגם לעזור לאמא אני פשוט לא מסוגל כלכלית. ברגע שהיא תמצא עבודה, נוכל לעבור.
אבל הסבלנות של האישה נגמרה הרבה לפני שאמא של הבעל מצאה עבודה. היא אספה את מעט חפציה ואת הילד הקטן, וחזרה לבית אמא שלה ברמת גן. תוך כדי עזיבה הכריזה: “אני לא דורכת יותר בחיים בבית של אמא שלך. אם חשוב לך המשפחה שלנו תמצא פתרון”.
הייתה בטוחה שבעלה יעשה הכול בשביל להחזיר אותה וינסה לפיוס מיד. אך התברר שהיא טועה בגדול.
כבר שלושה חודשים שהיא בבית של אמא, וכלום. הבעל לא מנסה להחזיר אותה. הוא גר עם אמא שלו, וכשהוא חוזר מהעבודה מתכתב איתה בווטסאפ, מדבר עם הילד בזום, ומגיע אליהם בשבתות.
הזוג חי ב”נישואים אורחים” כל אחד בביתו.
הבעל נהנה מטיפול משתי נשים: אמא שלו מזדהה איתו (“איך היא עזבה אותך, איזה מסכנה!”), והוא גם פטור כמעט מגידול הילד. החיים נוחים לו! גם החמות בטח לא נפגעה למען האמת, היא בכלל לא איבדה כלום.
מי שנשארה קירחת מכל הכיוונים היא הכלה. היא כוססת ציפורניים מהבוקר עד הלילה, מתגעגעת בעל כורחה. היא אוהבת אותו מאוד, גם אם מגלה שהוא לא פועל כשורה.
למה ציפית כשעזבת? הוא עונה לה. את יכולה לחזור מתי שתרצי.
כנראה שהבעל בכלל לא מתכוון לשכור דירה ולעזוב את אמא שלו. לאשתו, שנמצאת בחופשת לידה, לבית משלה בדרום תל אביב, גם אין אמצעים לשכור דירה עם ילד קטן.
אז זה הסוף של המשפחה?
ומה אתן חושבות יש לה איזשהו סיכוי לחזור לדירת החמות, או שאיבדה גם את הבית וגם את כבודה?
