אחי נסע לחופשה וביקש ממני לשמור על אמא. אף פעם לא דמיינתי עד כמה זה יעלה לי ביוקר

יומן אישי, יום שלישי
היום התחיל אחרת מהרגיל. אחי, אורי, התקשר אליי אתמול בערב וסיפר שהם הוא, אשתו והבנות נוסעים לחופשה באילת לשבוע. הוא ביקש שאארח אצלִי את אמא שלנו, צִפּורה, כי הוא לא רצה להשאיר אותה לבד. לא סירבתי, כי בכל זאת, אורי ומשפחתו טיפלו בה בשנים האחרונות. לא פשוט להסתדר עם אמא מאז ומתמיד הייתה לה מזג עקשני מאוד, והיא יודעת להפוך כל שטות לוויכוח ענק.
בבית שלי יש רק מיטה אחת, אז החלטתי לוותר על הנוחות שלי ולתת לה את המיטה. התארגנתי עם מזרן על הרצפה. בהתחלה הכל התנהל בסדר, אבל כשבאתי להיכנס לישון, אמא התחילה להתלונן שזה לא נוח ושמשהו דוקר לה בגב. בדיוק קניתי את המיטה הזו לפני חודשיים, ואין שום סיבה שהיא לא תהיה נוחה. בכל זאת, שמתי לה שמיכת פוך נוספת, מקווה שזה ישפר את המצב אבל כמובן שזה לא עזר; היא לא נרגעה.
בבוקר התעוררתי חצי מותשת, עשיתי לעצמי קפה, התארגנתי לעבודה וכמעט יצאתי מהבית, ואז אמא שאלה:
לאן את הולכת? מי יעשה לי זריקה?
הופתעתי לגמרי אף אחד לא אמר לי שצריך לעזור עם זריקות. התקשרתי מייד לאורי, והוא הסביר לי שאמא לגמרי יודעת להסתדר לבד עם הזריקות שלה. יצאתי מהבית בסדר, למרות שכבר הייתי באיחור של שעה וחצי.
בערב חזרתי ומצאתי את אמא שוכבת על המיטה, נושמת בכבדות. בקושי הרמתי אותה כדי לעזור לה לשבת. מהר מאוד התברר לי שאכלה דברים שאסור לה כל מיני מאכלים שהיו מנוגדים להוראות הרופא וכך נהיה לה לא טוב.
את לא דואגת לי, בגלל זה אני חולה. אולי את רוצה שאני אמות היא הלמה בי.
לא ידעתי מה להגיד.
אני לא יכולה לעזוב את העבודה שלי, אני פשוט לא מסוגלת לטפל בך כל היום.
האמת היא שאמא עוד יכולה לדאוג לעצמה, לפחות בדברים הבסיסיים. כמה שנים קודם, אורי מכר את הדירה של אמא בתל אביב וקנה דירת שלושה חדרים בבת ים בשביל המשפחה שלו, ומאז היא עברה אליהם. מאז כל פעם שאני מתמודדת עם הקפריזות שלה, אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד. ההתנהגות שלה מזכירה לפעמים ילדה, אבל זה בכלל לא חמוד או משמח להיפך, זה מתיש אותי לגמרי.
אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם אמא. זה פשוט קשה.