בבוקר חורפי אחד בשכונת רמות שבירושלים, יצחק ובנו יותם יצאו לטיול של שבת בשבילי היער ליד הבית. כשהם פסעו בשלג בעובי הברך, ראו דבר לא שגרתי: איילה נתקעה בשלג עמוק. במקום להמשיך בדרכם ולהשאיר אותה שם חסרת אונים, הם שלפו את האתים והחלו לפנות את השלג סביבה במהירות וללא היסוס. היה מראה מעורר השראה לראות את שניהם עובדים יחד, יד ביד, באכפתיות ובמסירות.
בזמן שהם עמלו, הבחינו בתנועה נוספת מאחוריהם; מתברר שגם אייל נוסף היה תקוע לא הרחק משם! תוך זמן קצר הם הצליחו לחלץ גם אותו. בדיעבד, נראה שהשניים רבו על אוכל שמישהו השאיר במקום, ולמזלם האדיר של שניהם, בני האדם הצילו להם את החיים.
בהמשך הדרך, בזמן שירדו במורד השביל, הבחינו בקופסה קטנה ליד גדר. בתוך הקופסה נמצאו שישה גורי חתולים, ארבעה מהם כבר לא שרדו, ושניים היו במצב קריטי, כמעט ללא תנועה. יצחק ויותם לא חשבו פעמיים: הם לקחו את הקופסה הביתה במהירות. יותם רץ להוציא מגבות חמות, בקבוק מים חמים ופד לחימום, בזמן שיצחק התקשר לאשתו תמר שתכין את הבית לקבל את האורחים החדשים.
בזכות טיפול סבלני והמון תשומת לב, שני הגורים נלחמו על חייהם והשיבו לעצמם את כוחם. אחת החתולות, שלימים קיבלה את השם דנה, שמרה אמון במשפחה החדשה וביקרה אותם מדי יום. היא לא הסתירה את הכרת התודה שלה רצה בין הרגליים, מגרגרת ומנגבת את ראשה בידיים של יותם ותמר.
חלף זמן, ודנה נחלשה מהקור שספגה עוד לפני שהגיעה אליהם, אך בזכות המזון והאהבה שזכתה להם, כוחותיה השיבו אליה והיא התאוששה לחלוטין. בזכות הלב הרחב והידיים העובדות של משפחת לוי, היה סוף שמח גם לאיילים וגם לחתולים, וסיפור קטן של חמלה הפך לאגדה שכונתית ירושלמית, שאף אחד לא ישכח במהרה.
