ההורים של תמר העניקו לנו לחתונה מתנה יקרה באמת דירה! בטקס חגיגי קיבלנו מהם מפתח ואמרו שאנחנו הבעלים, אבל מכיוון שהדירה הייתה בבניין חדש, הם קנו אותה במצב קומה לבנה. חמותי אמרה שבגלל שהם נתנו לנו דירה, ההורים שלי צריכים לעזור בשיפוץ. ההורים שלי כבר נתנו לנו סכום גדול של שקלים, ובכל זאת הסכימו גם לעזור עם השיפוץ.
אחרי החתונה החלטנו להתחיל מיד בשיפוץ. אבא שלי, שהוא קבלן ותיק, קנה את כל החומרים, ואני עבדתי איתו לפעמים גם תמר באה לעזור לנו.
לפעמים גם חמי עזר. החלטנו לא לשכור דירה עד סיום השיפוץ כדי לחסוך כסף ולגור בינתיים אצל ההורים של תמר.
לילה אחד ריחפתי בין מסמכים, חיפשתי איזו תעודת ביטוח, והתגלגל אליי קלסר דק עם מסמכי הדירה שלנו. משהו שם הבריק לי וממש טלטל אותי החמות שלי רשומה כבעלת הדירה!
באותו ערב הייתי אמור לנסוע עם אבא שלי לקנות אריחים למקלחת, אבל ביקשתי ממנו לדחות ליום אחר. סיפרתי לו מה שהבנתי ושאני חייב לחשוב מה כל זה אומר.
למה אמא של תמר היא בעלת הדירה שלנו? למה לא תמר? שאלתי כשכולם היו בסלון, הספה הפכה פתאום לסירה בים והמילים שלי נוזלות מגובה התקרה.
ילד, איזה תמים אתה! זה ברור, כדי לא לפגוע בתמר שלנו ענתה החמות בקולה הדק, וצל שלה העמיק על הקיר.
כלומר?
שתתגרש ממנה אז תרצה חצי מהדירה שלנו! עיניה התארכו כמו חלונות בלי סוף.
שלכם? זה בסדר שאבא שלי ואני משפצים שם והכסף שלנו נוזל כמו מים ונוגע כבר בשווי של חצי דירה? ולמה בכלל את חושבת שנתגרש? רק עכשיו התחתנו!
אמא, ביקשתי ממך לרשום את הדירה על שמי, מלמלה תמר בקול נעצר, כנפיים של צל חסרות שקט על הכתפיים שלה.
אז ידעת על התחבולה הזו?
לא, אתה לא קולט ידעתי, אבל התעקשתי על שמי!
או תמר, איזה התחלה יפה לנישואים בשקר!
עברו ימים, חזרתי להורים שלי הבית שלהם הרגיש כמו תחנת אוטובוס בלי קווים, הזמן דשדש תחת המיטה. תמר מנסה לדבר, אבל אני צריך לנשום ולחשוב. לא חלמתי שמישהו ממשפחתה ינהג כך, ואולי זה פשוט מנהג של כל הורים
מה בכלל עושים בחלום כזה?



