תישארי עם הילדה. אני אלך לבד לחתונה של אחי.
בעלי חוזר אתמול מהעבודה ונראה קצת מוזר.
שאלתי אותו לגבי החתונה, וכבר הוריד את העיניים. אמר שהוא ילך לבד לחתונה…
ומה איתי? הופתעתי.
ואז בעלי אמר: “מותק, קיבלתי משכורת כמעט ריקה בינואר. כנראה אלך לבד לחתונה. תשארי עם הילדה. לא יקרה כלום. אני אסע לשלושה ימים צריך להיות במלון, לאכול משהו, וכמובן להביא מתנה לחתן ולכלה.”
אנחנו משפחה צעירה. גרים בדירת חדר שירשנו מההורים שלו. אני בחופשת לידה עם בת כמעט בת שנתיים. לא ממהרת לחזור לעבודה כי אין לי עם מי להשאיר את הבת שלי. ההורים של בעלי דאגו לנו לדירה אז מה נגיד, תודה רבה.
אמא שלי דואגת לעצמה, עושה עבודות נוספות. אמרה שאם באמת אצטרך מטפלת לבת, אם אחזור לעבוד תגיע מיד לעזור. אבל בשביל לקנות שמלה חדשה או לסדר את השיער, אין בכלל על מה לדבר, ואז לא תישאר עם הנכדה בשבילי.
אני מכירה טוב את אמא שלי. היא כל שנה טסה לחו”ל, ומבלה את כל הסופ”שים בספא ומכוני יופי.
לא היו לנו מקרים דחופים במשפחה. כשבעלי בבית, אני יכולה לסדר קצת עניינים. אמנם הוא לא מתלהב, ומאפשר לי לצאת לעיר רק מדי פעם לפרק זמן קצר.
ואז הגיעה ההזמנה לחתונה.
האח הצעיר של בעלי מתחתן. צריך לנסוע לעיר אחרת לשלושה ימים. פניתי לאמא שלי, ביקשתי שתישאר עם הנכדה. בכל זאת, חתונה זה אירוע חשוב, שלושה ימים בסך הכל. הבת שלי ילדה שקטה, לא עושה צרות.
אמא שלי סירבה בהתחלה, ואז, אחרי הרבה שכנועים, לקחה שלושה ימי חופשה מהעבודה. שמחתי מאוד אחרי שנתיים בבית עם ילדה, לפחות בחתונה אנוח קצת…
אבל כל התקוות שלי קרסו כשבעלי הודיע לי.
עבורי זה היה אמור להיות אירוע גדול. טיפלתי בילדה שנה שלמה, כמעט לא יצאתי מהבית. ואז התברר שאף אחד לא רוצה להישאר איתה. ובעלי הולך לא פעם לאירועים של העבודה ולנסיעות עבודה.
ברור שלא הכרתי כל כך טוב את האח שלו, וגם את ארוסתו ראיתי רק בתמונה.
הייתי ממש מאוכזבת. אבל בעלי לא הסכים להבין אותי. מבחינתו, הכל בסדר.
תראי, קודם כל אמא שלך לא כל כך שמחה לשמור על הבת שלנו אצלה בבית. תני לה לנוח קצת, ואת תשארי עם הילדה. למה להכביד עליה? אם היא לא רוצה, אז לא צריך. וגם את באמת לא מכירה את המשפחה שלי. מה המשמעות של הנסיעה הזו בשבילך? את התפקיד שלך להישאר בבית ולדאוג לילדה. אני אסע ואחזור.
אז החלטתי אף אחד לא נוסע לשום מקום. למה שבעלי יחליט בשבילי מה כדאי לי לעשות?
ומי לדעתכם צודק פה?
אני חושבת שהאמא של הילדה וגם בעלה לא ממש בסדר. נכון שסבתא לא חייבת לשמור על הנכדה, אבל אפשר גם קצת לחשוב על הבת שלך.
וגם בעלה בכלל לא מבין אותה. היא השקיעה כל כך הרבה מהחיים בביתה. מגיע לה גם קצת לנשום ולנוח.
כדאי שבעלה יבחן את עצמו אם הוא באמת אוהב אותה…
הבחורה שנמצאת בסיטואציה הזו מאוד עצובה. היא תלויה בבעלה באופן מוחלט. אין לה אף אחד לעזרה.
יהיה מעניין לשמוע מה אתם חושבים. נקווה שהיא תצליח למצוא פתרון, ותביע גם את דעתה מול בעלה.
בנות יקרות, אל תשכחו אנחנו בישראל, מדינה חופשית! תמיד אפשר לומר את דעתכן, ולא יקרה כלום. זה לא שבעל יבקש גט כי אשתו תעמוד על שלה. ואם כן, כנראה שהאהבה לא הייתה אמיתית. צריך לכבד, לדעת להקשיב ולשמח את האחרים.
