היום הייתי עד למעשה של נהג אוטובוס, בחור בן 25 בשם יונתן לוי. מה שקרה עלול היה לכל אחד לחמם את הלב.
בתחנה עלתה לאוטובוס אישה מבוגרת, בסביבות גיל שמונים. צפיתי בה כשהוציאה ממחטה קטנה – בפנים היו כמובן שקלים. היא ספרה בקפדנות את הסכום המדויק ופנתה לנהג בבקשה שיעצור בתחנה הקרובה ליד המכולת. יונתן עצר כרגיל; הגברת הוציאה את הכסף ואמרה לו ברוך:
תודה רבה, בני.
יונתן לא לקח את הכסף! במקום זאת, הוא שלף את הארנק שלו, פנה אלינו ואמר שהוא חוזר תוך שלוש דקות. מהר ירד מהאוטובוס ורץ למכולת שבפינה. חזר כשהוא סוחב ארבע שקיות – עם ארבעה ליטר חלב, שמנת, לחם, פסטה ובשר טרי! את כל זה הביא לאישה המבוגרת. הגברת ניסתה לסרב, ואמרה בביישנות:
באמת לא צריך, הפנסיה שלי מספיקה לדברים בסיסיים.
אבל יונתן התעקש:
אם לא תיקחי, אשים הכול בפח.
דמעות זלגו מעיניה. היא בירכה אותו, איחלה לו כל טוב ואמרה שיזכה למצוות. יונתן עלה בחזרה לאוטובוס. ברגע שנסענו, אשה בשנות הארבעים שעמדה מאחור פתאום אמרה:
ובשביל מה להוציא כסף ולעכב את הנסיעה רק בשביל כמה תודות?
יונתן סובב אליה, פתח את הדלת ואמר לה בתקיפות:
אנשים כמוך גורמים לקשישים לחשוב שכל הצעירים הם חסרי ערכים, כי כל מה שאת מסוגלת ללמד את הילדים שלך זה צביעות ותאוות בצע!
האשה ירדה מהאוטובוס, אדומה כעגבנייה! כל הנוסעים מחאו כפיים ליונתן. הלוואי ויהיו עוד אנשים כמותו!




