יומני היקר,
היום יום ההולדת של חמותי, דבורה. זה תמיד יוצא בראש השנה האזרחית, אז נסענו כולנו אליה כדי לחגוג. פתאום, כשנכנסנו, היא שאלה:
“רננה, את בהריון?”
הזוגיות שלי עם דבורה תמיד הייתה מיוחדת. אני כבר נשואה לאיתן 17 שנה ויש לנו שני בנים מתוקים. בסוף השנה שעברה גיליתי שאני שוב בהריון, בפעם השלישית. רציתי לספר לחמותי בהפתעה ביום הולדת שלה, אבל האמת שהיו לי לא מעט חששות.
אנחנו חיים בדירה קטנה של שני חדרים בדרום תל אביב, והאמת שאין ממש מקום לארבעה, אז מה יהיה עם חמישה? חוץ מזה, הייתי אז כבר בת 38, שזה נחשב לא מבוטל לקראת לידה. חששתי מאוד שדבורה תסתכל עליי בעין בוחנת.
ביום ההולדת שלה ידעתי שאצטרך להפסיק לפחד ולהישיר מבט אל המצב החדש. כשהגענו לדירה שלה ביפו, היא מיד קראה לי למטבח לעזור לה להכין את החלה. דבורה הרי חכמה ורגישה, ותוך דקה קלטה הכול. לא הייתי צריכה להסביר מילה.
הופתעתי מהחוש השישי שלה, אבל הפתיעה אותי אפילו יותר השמחה שהתפשטה לה על הפנים. דבורה חיבקה אותי חזק ולחשה שכבר שנים היא חולמת על נכדה.
בזכות הברכה שלה, עברתי את ההיריון בקלות יחסית, ובקיץ נולדה לנו בת. דבורה הייתה איתי בכל רגע עזרה לנו בבית, טיפלה בתינוקת, פרגנה, תמכה, הקשיבה. בכל יום הרגשתי איך אני מעריכה אותה עוד יותר; היא ממש כמו אמא שנייה עבורי.
החורף חזר, ושוב התכנסנו כל המשפחה אצל דבורה ליום ההולדת. הפעם, כמובן, כבר הבאנו גם את הנסיכה הקטנה. דבורה אפתה סופגניות ולחמניות בטאבון, אז החלטנו להפתיע אותה ולקנות לה תנור חדש שהיה חסר לה המון זמן.
בסוף הערב כבר היינו בדרכנו הביתה, אבל דבורה עצרה בעדי. היא ביקשה להגיד משהו חגיגי למשפחה.
“אני רוצה להגיד תודה ענקית לשניכם על המתנה היקרה שנתתם לי הנכדה שלי. וגם החלטתי, אני עוברת לגור איתכם לזמן מה, ואתם תקבלו את הדירה שלי ביפו. מגיע לכם שתהיה לכם דירה קצת יותר מרווחת עם כולם, במיוחד עכשיו”.
הייתי בהלם גמור בפעם המי יודע כמה חשבתי לעצמי איזו זכות שיש לי חמות כזאת. דבורה הפכה לא רק למדריכה ולמשענת אלא חברה ללב ולנפש, וזה ממש לא ברור מאליו.
אנחנו ממשיכים לחיות יחד, בשקט ובשמחה. אני רק יכולה לקוות שכאשר אני אגדל, אצליח לזכות אפילו במעט מהחכמה של דבורה, ולדעת להעניק אותה הלאה.
