אני חיה עם גבר שטוען שכסף הוא “אנרגיה נמוכה”.
אנחנו בזוגיות כמעט שנתיים, ועד לפני שלושה חודשים הכל היה רגיל. הוא עבד, תרם, היה מסודר. אבל אז, ערב אחד, חזר הביתה ואמר שעבר עליו “הארה רוחנית”, שהעבודה שלו כבר לא מתאימה לו והוא לא יכול להמשיך. כבר למחרת הגיש מכתב התפטרות.
בהתחלה תמכתי בו. הוא ביקש זמן לחזור לעצמו, אמר שהוא עייף מהמרוץ ושצריך לחיות “מתודעה”. המשכתי לעבוד, לקום מוקדם, לרוץ להספיק, לחזור עייפה הביתה. הוא נשאר בבית ישב למדוט, צפה בסרטונים על התפתחות אישית, הדליק קטורת. טען שהוא “מרפא את עצמו”.
עברו שבועיים, והוא עדיין לא שם שקל לשכר דירה. כששאלתי אותו, הרגיע אותי “היקום תמיד דואג”. לאט-לאט הבנתי שהיקום הזה הוא אני. התחלתי לשלם לבד על אוכל, חשמל, מים, תחבורה הכל. הוא אכל, נהנה מהבית, מהאינטרנט, מהחשמל, אבל טען שהוא לא מאמין בחשבונות, שזה לחיות מתוך פחד.
יום אחד חזרתי מהעבודה מרוסקת מעייפות ומצאתי אותו שוכב, מאזין לאודיו על שפע. ביקשתי שנדבר על כסף. הוא אמר שאני חיה “במוד של מחסור”, שהלחץ שלי מזמין אנרגיות רעות ושהגיע הזמן שאשחרר שליטה. התעצבנתי. אמרתי לו שזו לא שליטה, זו אחריות. הוא הביט בי ברחמים ואמר שעוד לא “התעוררתי”.
הבטיח שבקרוב יתחיל להרוויח מהידע שלו. שייעץ למישהו, ייתן סשן, יתחיל משהו. הימים המשיכו לחלוף ושום דבר לא השתנה. הדבר היחיד שהשתנה, זה שהוא התחיל לתקן אותי איך אני מדברת, איך אני חושבת, איך אני מגיבה. אם רק העזתי להרגיש עייפה, הוא אמר שהאנרגיה שלי נמוכה. אם הייתי במצב רוח רע, הוא טען שאני חסומה רגשית.
היה רגע שנחרט בי חזרתי מהסופר עם שקיות כבדות, שמתי אותן על השולחן וביקשתי שיעזור לפרוק. הוא ענה שהוא באמצע מדיטציה עמוקה ולא יכול להפסיק את שטף האנרגיה. שתקתי. בזמן שסידרתי לבד, חשבתי שאני בזוגיות, אבל בפועל מטפלת במבוגר שפשוט החליט להתנער מכל אחריות.
לא מזמן ביקשתי שילך לעבוד לא חשוב במה. הוא הסתכל עלי ואמר שהוא לא מתכוון שוב “להיכנע” למה שהורס לו את הבריאות, רק כדי לשלם חשבונות. שחובתי, בתור בת זוג מודעת, להבין ולתמוך. עניתי שתמיכה זה דבר אחד, אבל לפרנס מישהו שלא עושה כלום זה כבר משהו אחר. הוא נעלב. אמר שאני לא מאמינה בו.
היום אני עדיין יוצאת לעבודה, משלמת על הכל, ושואלת את עצמי מתי זה השתנה איך ממישהי שיש לה בן זוג הפכתי לספונסרית של סטאז’ רוחני אצלי בסלון. לא בטוחה אם אני בת זוג או פטרונית רוחנית. רק יודעת שאני עייפה, ושגם אם אדליק עוד מאה מקלות קטורת החשבונות במזומן לא משלמים את עצמם.
מה אני אמורה לעשות?
