אני שמחה שהחלטתי לא להביא ילדים לעולם. היום אני בת 70 ולא מתחרטת על זה בכלל

אני שמח שבחרתי לא להביא ילדים לעולם. היום אני בן שבעים, ולא מתחרט על כך כלל.
לפני כמה שבועות נרשמתי לתור אצל רופא עור, וישבתי במסדרון מחכה לתורי. לידי ישבה אישה, והתחלנו לשוחח. היא התגלתה כאדם נעים מאוד לשיחה, ובזכות השיחה הזו השתנה אצלי המבט על הרבה דברים.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה כמה שהיא נראית מסודרת ומטופחת. הערכתי אותה כבעלת מראה של מישהי בסביבות גיל חמישים. אבל תוך כדי שיחה, היא גילתה לי שכבר חגגה שבעים. באמת שלא האמנתי נראתה פשוט מעולה, והייתה שונה לגמרי משאר בנות גילה.
מהשיחה איתה למדתי שהיא התחתנה פעמיים, אבל כיום היא חיה לבד. מבעלה הראשון נפרדה כשהייתה צעירה יחסית היא פשוט לא רצתה להביא ילדים לעולם.
הבעל ידע מראש שהיא מעוניינת בחיים ללא ילדים, אך אחרי שמלאו לה שלושים התחיל לרמוז שלא משפחה אמיתית בלי ילדים. עם הזמן, היא לא הרגישה שממש מתעורר בה רצון להיות אמא, אז לא שינתה את דעתה.
היה לה ברור שעדיף לה להיפרד מאשר להביא ילד שלא ברצונה. הם שוחחו בפתיחות, והחליטו להמשיך כל אחד בחייו.
בפעם השנייה נישאה לגבר גרוש, שכבר היה לו בן מנישואיו הראשונים, וגם הוא לא רצה ילדים נוספים. למעשה, היו להם חיים די טובים, כי נושא הילדים פשוט לא עלה בכלל. הוא אפילו שמח שהיא לא חפצה בילדים. אך חייהם יחד לא נמשכו זמן רב בעלה נהרג בתאונת דרכים.
האישה סיפרה לי בגלוי, שהבדידות בכלל לא מכבידה עליה. להפך היא מאושרת שלא צריכה להתחשב באף אחד, ומאמינה שלעולם לא תתחרט על בחירתה.
החברות שלה, שבנו על עזרה מהילדים, היום רק נושפות בעצב. הילדים גדלים, בונים לעצמם חיים, וכבר לא צריכים את ההורים המבוגרים. זה בדיוק מה שהיא חשה מראש לכן לא רצתה ילדים, ולא התחרטה על כך אפילו לרגע. היום היא חיה חיים מלאים ונהנית מכל רגע חוסר הילדים ממלא אותה שמחה, לא צער.
“כוס מים?” היא שואלת בחיוך.
“אני לא אשאר רעבה או חולה,” הסבירה. “בזמן שחברותיי הוציאו את כל החסכונות על ילדים, אני חסכתי שקל לשקל. עכשיו, עם הכסף שחסכתי, אוכל לממן לעצמי עזרה ונוחות לכל החיים!”
ומה אתם חושבים? האם אתם מסכימים עם הגישה שלה?