אהבה בלתי נדלית
פדי התחתן בזמנו מתוך הבנה והתרגשות גדולה, אהבה של ממש. אך עם השנים, האהבה הזו, שהתחילה כמו פלג דק, הפכה לנחל קטן שזלג לאיטו החוצה מן הבית. גם כשהגיעה לעולם בתו, הנחל לא פסק, אלא התעצם לנהר גועש. אהבתו של פדי הלכה והתפוררה לרומנים קצרים, קשרים חולפים, התאהבויות תכופות…
פדי לא הצליח, וגם לא רצה, להיות שייך רק לאשתו. לנשים הוא היה שובה לב בכריזמה הגברית שלו, בטחון עצמי בלתי נדלה ועוד משהו שכנראה רק אלוהים יודע…
פדי חילק את אהבתו הרחבה לכל עבר. לנמוכות ולרזות, לבלונדיניות ולשחורות השיער, לשמחות ולחולמות, לנשואות ולכאלה שעדיין מחפשות. ורובן החזירו לו חיבה בחזרה.
אשתו יעל הצליחה לשמור על שתיקה. לפחות כלפי חוץ, לא היו לה טענות ולא סצנות של קנאה. במיוחד כי פדי, לא ויתר גם לה על יחס אישי של גבר לאשתו.
…אך יום אחד, את הזרם הבלתי פוסק הזה עצרה אישה אחת, שמה היה אילת. יפיפיה וחכמה, אילת קסמה לפדי! אתה בילה את כל שעותיו הפנויות למעט אלו עם יעל. לאילת היה בעל, איתו התקוטטה לעתים תכופות. בשביל אילת, פדי היה כמו אוויר לנשימה, עולם ומלואו. שלוש שנים נמשך הקשר הזה.
נזכיר לפדי הייתה בת, ששמה היה עדי. אחרי שסיימה תיכון, נסעה לתל אביב במסגרת חילופי סטודנטים, ולא חזרה עוד לירושלים. נישאה לישראלי בשם יונתן, ילדה שלושה ילדים, ושקעה בדאגות היומיום. כשכבר לא יכלה להסתדר, קראה להוריה שתבוא לעזרה. ליונתן היה רק אבא (משה), האם נפטרה.
פדי ויעל טסו יחד לבקר את עדי. במשך שנתיים עזרו בגידול הנכדים. ואז פדי החליט לשוב לירושלים. יעל הסתכלה עליו בתימהון למה? פדי לא סיפק הסברים, פשוט עלה על מטוס. מיד כשהגיע ארצה, פנה הישר אל אילת.
– הנה אני. בלעדייך אין לי חיים! תגידי מילה ואני נשאר פה איתך! כישפת אותי, אילתי!
– פדי, שכחת? אני בכלל נשואה עכשיו… נחמד לי לראות אותך, זה הכול ענתה אילת ביובש.
פדי לא היה מוכן לסירוב כה חד. אחרי הכישלון שב לבית, לעדי, בתל אביב. אך יעל הכינה לו הפתעה.
– פדיה, אני ומשה החלטנו להיות יחד. אין לך סיבה להלין עליי, נכון? ממילא אנחנו נסתדר גם בלי עזרתך, את הנכדים אני אגדל לבד. ומה בכלל תוכל ללמד אותם?… – צחקקה יעל בעוקצנות.
– ידעת עליי הכול? שאל פדי בתרעומת.
– ברור! תמיד יש “ידידים טובים”, קרצה יעל, עיניה נוצצות מניצחון.
פדי חזר לירושלים, לביתו. ושוב פנה אל אילת.
– אולי בכל זאת, אילתי? חיים משותפים, מה את אומרת? ניסה את מזלו.
– לא! אתה רץ אחרי הרפתקאות, ואני אתבשם מהדמיון? אתה הרי ברחתי לי פעם. נחש מה? מי הרים אותי בדיכאון? בעלי! פדי, נגמר.
…גבר דחוי, בעל ונאהב, חזר לביתו, נעל את הדלת ולא יצא מפתח לשלושה ימים.
…פתאום דפיקה בדלת. בפתח עמדה צעירה.
– שלום, פדי! זוכר אותי? אני הדס, החברה של עדי. איך עדי? שאלה והסמיקה.
– בסדר גמור. הדס, נכון? זוכר… ענה בשוויון נפש, מפהק קלות.
– תגיד, יש לך… מלח? אנחנו שכנים גמגמה הדס באומץ.
פדי הביט עליה בעיון. צעירה, נחמדה, עם קסם מיוחד.
– תיכנסי, הדס, תכף נכין תה ונשב פדי התרוצץ במטבח.
– פדי, אתה יודע, אני מאוהבת בך מאז הנעורים. תמיד היית אידאל בשבילי. יצאתי פעם עם מישהו, אבל תמיד היית תפוס… חיכיתי ולא וויתרתי!
…פדי בן 56, הדס 33.
המשפחה החדשה מחכה כבר לתינוק…
