למה להביא את האוכל שלך?
אחותו ואחיו של בעלי, יחד עם המשפחות שלהם, חוגגים איתנו כל חג ראש השנה כבר חמש שנים ברציפות. אני מבשלת לבד את כל הארוחות, מסדרת את השולחן, דואגת להכל ועושה את כל הניקיונות אחר כך. הם פשוט באים וחוגגים. אבל בשנה שעברה, כבר לא יכולתי יותרהרגשתי מותשת פיזית, נפשית וגם כלכלית.
אז השנה החלטתי לחלק את האחריות בין כולם.
לאחרונה, חמותי פנתה אליי ואמרה לי שהם כבר מבוגרים, שזה לא פשוט להם, והיא מאוד רוצה שנעשה עוד חג אחד יחד אצלי בבית.
אז התקשרתי לאח ואחות של בעלי וסיפרתי שאמא רוצה שנחגוג יחד השנה. בהתחלה הם מאוד שמחו ואמרו שצריך לכבד את רצון האמא, והסכימו בשמחה.
אחרי זה, אמרתי להם שכל אחד צריך להביא משהו ולהשתתף בהכנות: מי מבשל, מי מביא מה.
אני מוכנה לבשל את המנות העיקריותשניים חמים ולעשות עוגה.
הם צריכים להכין שתי סלטים, לדאוג לדג, בשר, גבינות, פירות ומשקאות. שכל אחד יביא איזה בקבוק מהבית.
אבל ברגע שפירטתי את כל זה, ההתלהבות שהם הביעו נעלמה. הם אמרו שאין להם זמן לבשל, שהם עמוסים בעבודה, שצריך קודם לקנות את הכל ואז גם לבשל, ושבאמת לא מבינים למה להביא אוכל מהבית. הם כבר מעדיפים לחגוג אצלם.
אז שאלתי: ומה עם אמא? ונחשו מה ענו לי… “נדבר איתה בטלפון ונאחל לה חג שמח, זה מספיק.”
הם לא רוצים להתחלק לא בעבודה ולא בהוצאות. אני עדיין לא סיפרתי את זה לחמותי. אני באמת לא יודעת איך לומר לה. היא מאוד תתאכזב.
מה לעשות עכשיו? אולי פשוט שוב אקח עליי הכל, למרות הכל, ואארגן את ראש השנה לבד?
