למה כדאי להביא אוכל מהבית?
אחותו ואחיו של בעלי ובני המשפחות שלהם חוגגים כל ערב חג עם המשפחה שלנו כבר חמש שנים ברצף. אני הייתי זו שבישלה את כל הארוחה, ערכתי את השולחן, דאגתי לכל הפרטים וגם ניקיתי אחר כולם. הם פשוט נהנו מהחגיגה בלי לדאוג לשום דבר. אבל בשנה שעברה הרגשתי שכבר אין לי יותר כוח, וזה התחיל להכביד עליי נפשית, פיזית וגם כלכלית.
אז בשנה האחרונה החלטתי שהגיע הזמן לחלק אחריות בין כולם.
לאחרונה, חמותי התקשרה אליי וסיפרה שקשה להם עם השנים שעוברות, ושלא קל להם להגיע, אבל בכל זאת נורא רוצה שנחגוג שוב אצלי בבית.
אז התקשרתי אל אחיו ואחותו של בעלי, ואמרתי להם שאמא שלהם רוצה שנעשה את החג יחד. הם מאוד שמחו, ואמרו שצריך להקשיב למה שאמא מבקשת והסכימו מיד.
ואז הסברתי להם שכל אחד צריך לקחת חלק כל אחד יביא ויכין משהו, כדי שהנטל לא ייפול על אדם אחד.
אמרתי שאני יכולה לדאוג לבישול עיקרי ולהכין שתי מנות חמות וגם עוגה.
עליהם להכין שתי סלטים, דג, בשר, גבינות, פירות וגם לדאוג למשקאות. כל אחד מביא משהו לשתות.
מיד כשהתחלתי לפרט את המשימות, ההתלהבות בקולם נעלמה. הם אמרו שאין להם זמן לבשל בגלל העבודה ושהם צריכים קודם לצאת לקנות הכול ואז גם להכין. חוץ מזה, הם לא מבינים למה צריך להביא אוכל מהבית, והציעו בכלל לחגוג כל אחד בביתו.
שאלתי מה עם אמא שלהם ובמקום התרגשות ענו בפשטות: “נאחל לה חג שמח בטלפון וזהו.”
אז לאף אחד אין רצון להתחלק בעבודה או בקניות. עדיין לא סיפרתי את זה לחמותי, ואני לא יודעת איך לבשר לה. היא תהיה מאוד מאוכזבת.
מה כדאי לעשות במצב כזה? אולי אני צריכה שוב להכין הכול לבד לחג הזה, למרות הכול?
ובכל זאת יש פה לקח חשוב חג אמור להיות שמחה של יחד, שותפות ועזרה הדדית. לפעמים צריך לדעת להציב גבולות, ולהזכיר לכולם שעבור חג משפחתי אמיתי, כל אחד צריך לתרום את חלקו. כך יוצרים באמת את רוח החג.
