במתנה לבחירתה, בתי שלחה לי הזמנה לחופה. כשפתחתי אותה, כמעט התעלפתי. איך זה קורה? הייתי כבר שני פעמים נשוי. מן הנישואין הראשונים יצא לי בת, ששמה ליאורה, ובנישואין השניים נולד לי בן בשם נועם. האישה הראשונה, רות, פשוט לא רצתה ילדים ולא יכלה לשאת בתפקיד של אם. רציתי שלליאורה יהיה ילד טוב, ולכן פניתי אל רות לשוב לאחוז את הילדה. האישה השנייה, תמר, הסכימה לקבל את ליאורה כאדם שלה.
כאשר ליאורה הייתה בת שבעעשרה, היא חזרה הביתה וסיפרה לנו שהיא בהריון. האבא של הילד המתקרב נעלם ברגע של קבלה. במקום להאשים או להעניש, קיבלנו אותה ואת העובר בחיבוק חם. תמר הציעה לרשום את ליאורה במשרדי השכירות שלנו, כדי שהדאגות יפחתו.
ליאורה הייתה חסרת עבודה עד שהבן שלה נכנס לגן ילדים. תמר גדלה את נועם כאילו הוא הבן שלה, לא הבחינה בין ליאורה לילדי המשותף ואהבה את שניהם במידה שווה.
עברו שנה וליאורה הכירה גבר אחר. הם עברו לגור יחד ואז החליטו להתחתן. כל הסידורים של החתונה נפל על כתפי תמר, בעוד ליאורה רק פזרה את ההזמנות בין האורחים.
כשקיבלתי את ההזמנות, כמעט נפלתי מהכיסא שמו של בעלת הבית לא הופיע כלל, רק שמי. תארו לעצמכם את הפתעתי! הרגשתי נבוך כל כך שלא ידעתי איך לתפוס את עצמי. תמר השקיעה את כל לבה בגידול של ליאורה, ארגנה את החגיגה, וליאורה פשוט שכחה להודיע לה על כך.
הייתי בצד של תמר. ביום החתונה הלכתי למשרד האומה, ברכך את הזוג החדש וחזרתי הביתה. למסעדה לא הלכתי, כי לא היה לי מקום לשבת בו.
