למי אתה מדבר? קרא בחשש בחלקת הקבלה, מבלי להוריד את העיניים מהסמארטפון שלו.
התסרוקת העדכנית שלו והקאפוצ’ון הממותג הצביעו על תחושת חשיבות עצמית וחוסר עניין בעולם סביב.
תמר כהן הסתדרה עם תיק פשוט אך מרשים על הכתף. היא לבשה דווקא כך שלא היה מושך תשומת לב: חולצה צנועה, חצאית שמגיעה למטה מהברך, נעלי נוחות ללא עקב.
המנהלת הקודמת, דוד זקן עם שיער אפור ועייפות משחיקה של מזימות שהייתה שותפה למזמת הרכישה, חייך כששמעה את התוכנית שלה.
סוס טרויאני, תמר, אמר בכבוד. הם יבלעו את הפתיון מבלי לשים לב למלכודת. לא יפענחו אותך עד שהזמן יחלוף.
אני עובדת החדשה במחלקת התיעוד, קולה נשאר רגוע ושקט, ללא רמז של שליטה.
הבחור לבסוף הרים את מבטו לכיוונה. הוא הסתכל ממקצה נעלי השחור עד לשער האפורים המוקפדים בחיוך פתוח שלא ניסה להסתיר.
אה, כן. אמרו שמתחילים בכוח אדם. קיבלת את האישור לשומרי הביטחון?
קיבלתי, הנה.
הוא צביע אצבע באטיות אל עבר מסדרון הכניסה, כאילו מצביע על הדרך למטייל אבוד.
מקום העבודה שלך נמצא שם, בקצה האולם. תתפקסי.
תמר הנהנה. “אתקדם”, חשבה במחשבה, בדרכה למרחב פתוח ורועש שדומה לכוורת.
היא נחשבה כבר ארבעים שנה של חייה. היא ניהלה את העסק כמעט פושט רגל של בעלה אחרי מותו הפתאומי, והפכה אותו לחברת רווחיות. היא התמודדה עם השקעות מורכבות שגידלו את ההון שלה, ועם שישה עשר שנות בדידות בבית הגדול והריק.
קניית חברת ה-IT המשגשגת, למרות שהרגישה שהיא נגמרת מבפנים, הייתה האתגר המעניין ביותר שלה בזמן האחרון.
שולחנה נמצא בקצה, ליד דלת הארכיון. שולחן ישן, משוחזר במגע חבוט וצלשן, נראה כמו אי של עבר בים של טכנולוגיה נוצצת.
מתמודדת? נשמע קול מתוק מעל האוזן. מולי עמדה דנה, מנהלת השיווק בחליפה לבן-שנה מבריקה כמו שנהב.
ריח בושם יוקרתי מצאחה.
מנסה, חייכה תמר בעדינות.
תצטרכי לסדר חוזים ממיזם “אלטייר” לשנה שעברה. הם בארכיון. לא נראה שזה מסובך, קולה נשמע חינני, כמו מפקדת למי עם אפשרויות מוגבלות.
דנה הסתכלה עליה כאילו מביטה בממצא ארכאולוגי מרהיב. כשעזבה, פיבר עם עקבים חדים, תמר שמעה מאחורי הגב צחוק חיוור:
הHR שלנו ככה הפך לבלגן. בקרוב נתחיל לשכור דינוזאורים.
תמר התנהגה כאילו לא שמעה. היה צורך לבחון סביב.
היא פנתה למחלקת הפיתוח, נעצרה ליד חדר ישיבות מזכוכיות שבו כמה צעירים מדברים בעזות.
גברת, משהו אתם מחפשים? פנה אליה בחור גבוה, יוצא משולחן.
אורי, מפתח ראשי, כוכב העתיד של החברה לפי תיאור עצמו.
כן, חביבי, אני מחפשת ארכיון.
אורי חייך והפנה את מבטו לחברים שצפו בסצנה כמו תכנית חינם.
סבתא, נראה שאתם באים למחלקה הלא נכונה. הארכיון זה לשם, הוא נענע יד לאחור, לעבר שולחן שלה. אנחנו כאן עושים משהו אמיתי. משהו שלא חלמתם עליו.
הקהל מאחורי גבו שלף נאנח קטן. תמר הרגישה קרור של כעס מתפשט בחזה.
היא התבוננה בפניהם המתוחים, בשעון היקר על זרועו של אורי הכל נקנה מכספיה.
תודה, השיבה במדויק. עכשיו אני יודעת בדיוק לאן ללכת.
הארכיון התגלה כחדר קטן וסגור ללא חלונות. תמר התחילה לעבוד. תיק “אלטייר” נמצא מהר.
היא סרקה בצורה שיטתית מסמכים: חוזים, נספחים, תעודות. במבט ראשון הכל נראה מושלם, אך עיניה המנוסות נזקפות לפרטים הקטנים. הסכומים לחברת הקבלן “סייברסיסטם” עגולים עד אלפי שקלים סימן של חוסר תשומת לב או ניסיון להסוות חישובים אמיתיים.
תיאור עבודות הושלם בניסוח מעומעם: “ייעוץ”, “תמיכה אנליטית”, “אופטימיזציה של תהליכים”. תבניות קלאסיות של העברת כספים, שהכירו אותה משנות ה90.
כמה שעות לאחר מכן, נשמע קרקוע בפתח. נכנסה בחורה עם עיניים מבוהלות.
שלום, אני רבקה, מהמחלקה הכספית. דנה אמרה שאתם כאן כנראה שאין לכם גישה למאגר האלקטרוני? אשמח להראות.
קולה הייתה ללא רמז של עליונות.
תודה, רבקה. זה יהיה אדיב מצידך.
אין בעיה, רק שהם הם לא תמיד מבינים שכולם לא נולדו עם טאבלט ביד, חייכה רבקה, מתביישת.
בזמן שרבקה הסבירה את הממשק, תמר חשבה שגם בביצה יש מקור מים נקי.
לפני שרבקה יצאה, הופיע אורי בפתח.
צריך חוזה עם “סייברסיסטם”. דחוף.
דיבר כאילו נותן פקודה.
שלום, ענתה תמר בנחת. אני בודקת את המסמכים. תן לי דקות.
דקות? אין לי דקות. יש לי שיחה בעוד חמש דקות. למה זה עדיין לא מובשל למספרים דיגיטליים? מה אתם באמת עושים כאן?
הגאווה שלו הייתה חולשה. הוא היה בטוח שאף אחד ובמיוחד היא לא יוכל לבדוק את עבודתו.
היום הראשון שלי כאן, השיבה בתוקף. ואני מנסה לתקן מה שלא נעשה לפניי.
לא אכפת לי! הוא נגש לשולחן וגרר את התיק ללא נימוס. תמיד אתם, המבוגרים, מביאים בעיות.
הוא יצא, משט את הדלת בחוזקה. תמר לא ראתה אחריו. היא כבר ראתה מספיק.
היא שלפה את הטלפון וקראה לעורך הדין אלון.
אלון, בוקר טוב. תבדוק לי חברה, “סייברסיסטם”. יש לי הרגשה שהבעלים שם מרתקים.
בבוקר הבא, הטלפון צלצל.
תמר, את צודקת. “סייברסיסטם” היא מבנה מפוברק, רשום על שם אזרח בשם פטרוב, קרוב משפחה של המפתח הראשי, אורי. זה תבנית טיפוסית.
תודה, אלון. לא רציתי לדעת יותר.
הקשר הגיע אחרי הצהריים. כל העובדים נקראו לישיבת שבועית. דנה קרנה, מדברת על הישגים חדשים.
אה, שכחתי להדפיס את דוח ההמרה. תמר, קולה חודר במיקרופון, חייך קר, תביאי בבקשה את תיק Q4 מהארכיון. רק אל תאבדי שם.
החדר מתמלא בצחוק מדוממת. תמר קמה באיטיות. נקודת המפנה כבר לא הייתה מחזורה. היא חזרה אחרי כמה דקות. אורי עמד לצד דנה, מדבר בחיוניות.
הנה הצלתנו! קרא אורי בחמימות מופרזת. צריך לעבוד מהר. זמן הוא כסף. במיוחד הכסף שלנו.
המילה “שלנו” הייתה הפסקה האחרונה.
תמר עומדת זקופה. הכתפיים נוקשות. מבטה קר ובלתי מתפשר.
אתה צודק, אורי. זמן הוא באמת כסף. במיוחד הכסף שהוצא דרך “סייברסיסטם”. לא נראה שזהו פרויקט שמשרת את החברה יותר מאשר אותך אישית?
פניו של אורי כוּתּוּ, החיוך נעלם.
אני אני לא מבין על מה אתה מדבר
באמת? אולי תסביר לכולם מי הוא אזרח פטרוב?
שקט כבד ירד על החדר. דנה ניסתה להתאכסן.
סליחה, מה הקשר של העובדת הזאת לנושא הפיננסי של החברה?
תמר לא ניתנה לבוחה. היא הלכה סביב השולחן והגיעה למרכז הישיבה.
יש לי קשר ישיר. שמי תמר כהן, בעלת החברה החדשה.
אילו פצצה פוצצה בחדר, ההשפעה הייתה פחות מרשימה.
אורי, המשיכה בקול קר, אתה מפוטר. עורכי דיני שלי ייצרו איתך ועם קרוביך קשר. ואני ממליצה לך לא לעזוב את העיר.
אורי ישב על הכיסא, כאילו ננשף ממנו האוויר.
ואת, דנה, גם את מפוטרת, בגלל חוסר מקצועיות והפיכת האווירה למרקחת.
דנה התפרצה.
איך אתה מעז?!
יש לי זכות מלאה, חייכה תמר בקצרה. יש לך שעה לאסוף את הדברים. משטרת האבטחה תלווה אותך.
זה היה גם על כולם, שחשבו שהגיל הוא תירוץ לבזול. בחור מקבלה ושניים נוספים ממחלקת הפיתוח יוצאו.
החדר התמלא בהלם אמיתי.
בימים הקרובים תתבצע ביקורת מלאה בחברה.
עיניה של רבקה, שעמדה בקצה החדר, נצמדו אליה.
רבקה, בבקשה, תגיעי אליי.
הנערה ברעד ניגשה לשולחן.
במהלך שני ימי עבודה היית היחידה שהפגינה לא רק מקצועיות, אלא גם אנושיות.
אני יוצרת מחלקת בקרה פנימית ואני רוצה שתצטרפי לצוות שלי. מחר נדון בתפקיד החדש ובהכשרה.
רבקה נותרה בלי מילים.
תצליחי, אמרה תמר בביטחון. ועכשיו, כולם, חוץ מהמפוטרים לחזור לעבודה. היום ממשיך.
היא הסתובבה ויצאה, משאירה מאחורי האור הקולע של רמת העליונות.
היא לא חשה נצחון. רק סיפוק קפוא כמו אחרי משימה שבוצעה במיומנות. כי כדי לבנות בית חזק, צריך קודם לנקות את האדמה משורשים רקובים.
וזה רק ההתחלה של הבדיקה הכוללת שהיא מתכננת.
