– שָׁלוֹם, אני שְׁכֵנָה שלך מקומה למטה. סליחה שאני מפריעה.
– אין בעיה, אני אחליש את המוזיקה, – ענתה הצעירה חלוק דק לובשת, כוס יין בידה.
– לא, זה לא משנה. התקשרו אלי מהעבודה של בעלי, ביקשו שיבוא דחוף.
– קרה משהו חלילה?
– לא אמרו, רק שקראו אותו בדחיפות. עד שאגיע לאמא ייקח זמן… תוכלי לשמור על בני? בן שבע וחצי, בתיאוריה אפשר לסמוך עליו להיות לבד, אבל לי לא יהיה שקט עד שאחזור. גם ככה אני לחוצה…
– בטח, אני רק אלבש משהו וארד אליו.
– הוא ילד רגוע, יושב עם הטאבלט או שואל שאלות.
***
הצעירה, עכשיו בגופיה לבנה וגינס, ישבה לשולחן במטבח, תה ביד, משוחחת בנייד:
– דפנה מהנה”ח מטומטמת על אמת. רואים איך היא מתחנפת לארז מההנהלה…
פתאום נכנס למטבח ילד עם טאבלט. מהטאבלט בקעו קולות ויכוח מתכנית “האנשים שיודעים”. על החולצה של הילד התנוסס הכיתוב: “העתיד שייך לרובוטים!”
– טוב, תני לסיים. אני בהתנדבות כרגע. – אמרה וניתקה. – שלום, אני תמר, תה רוצה?
– לא תודה. אני דוד. אימא הסבירה. את יפה… למרות שאמא אומרת שכל היפות מסובלות. ואבא אומר שבמקרה כזה, או שהיא לא יפה או שהנישואין לא מוצלחים.
– הורים משעשעים יש לך. תודה, אבל על המסובלות…
– איפה הבעל שלך?
– נו, נקרא לזה… הלך למכולת. לפני שלוש שנים.
– אהה, אז הוא עזב אותך!
– תגיד, יש לכם משהו יותר חזק מתה בבית? מהשיחות האלו אני כבר עייפה…
– נדמה לי שיש יין במקרר.
– תודה, אולי בכל זאת אשאר בתה, אני אורחת.
– תמר, את צריכה בעל חדש.
– דוד, אחכה עד שתגדל… איפה מוצאים כאלה?
– מה את מחפשת? ראיתי תוכנית, צריך לדמיין בדיוק.
– תשלח לי קישור, נו. עשיר, יפה, טוב לב. שיאהב אותי, יפנק…
– ולמה שהוא ירצה אותך?
– סליחה? אני אוהב אותו, אלך לספא.
– אז מה התועלת שלו בהיכרות איתך? גבר חכם רוצה פרטנרית אמיתית, לא ג’וק בדירה…
– איפה אמרת שהיין? – היא פתחה את המקרר, מצאה בקבוק, שפכה תה לכיור ומזגה יין לכוס.
– ראיתי פרק על נשות הייטקיסטים כולן אלכוהוליסטיות! גרות בקיסריה ומשעמם להן.
– דוד חמוד, זה בדידות. תשתה איתי? סתם.
– רוצה לשמוע על מי אתחתן?
– ברור, עלי!
– לא, ברצינות.
– נו, על מי?
– על אילה. אנחנו בקבוצת רובוטיקה יחד. היא חכמה ממני. בתחרות אחת, החיבור בין המודולים נחתך הייתי בלחץ, והיא המליצה לצאת החוצה. במגרש החניה לא היו שיבושים, המודולים קלטו והפעלנו הכל. ניצחנו תחרות. היא קבוצה מנצחת. יש על מה לסמוך!
תמר שתתה את כל היין במכה אחת, מזגה עוד.
– אז אילה חביבה לקחה לי חתן כאן! אז את אומר שבעל מחפשים בעבודה?
– את החזקים מוצאים לבד! לא צריך לחפש כמו עגבניות בסופר.
– פסיכולוג, לא הבנתי!
– פשוט תהיי בעצמך עשירה, יפה, טובה, ואז יבוא מה שיבוא.
– ומה צריך גבר אז בכלל? הייתי מטיילת, לומדת אנגלית, הולכת לרקוד, עושה קורסים בבישול. כל כך הרבה הייתי מגשימה!
– ומה עוצר אותך עכשיו?
– שאין בעל שישלם עלי הכל.
– אז את בטח ג’וק, טפיל.
– די! רוצה רק אושר פשוט של אישה.
– די לראות סרטים מטופשים! חיים רק פעם אחת תתחילי לחיות אותו באמת!
– שתוק כבר! תדע הכל, חכם אחד… לך לחדר, לישון!
הילד עזב. עיניה של תמר מלאו דמעות. שתתה במהירות את שארית הכוס. פתאום הטלפון צלצל היא ניתקה. הדלת נפתחה, נכנסה שכנה עם בעלה שמחים וטובי לב, מבושמים מעט.
– תמרי, תודה ששמרת עליו איזה אשת חיל את!
– אין בעיה, סיימתי פה בקבוק יין…
– הכל בסדר.
– הכל אצלכם טוב?
– האמת? הבעל שלי סידר לי מתיחה. יש לנו יום השנה לנשיקה. באתי למשרד, מצאתי פתק “אני הנסיך שישן נישקי אותי!” אחר כך שתינו יין, הלכנו לסרט, בדיוק כמו בצעירות…
– כולם פה השתגעו? אני זזה!
– איך דוד השתלב? – שאלה האמא מבעד לדלת.
– ממש לא טוב. אפשר שאשמור לו לעיתים קרובות? שיחנך אותי…
