תמר, סוף סוף, לא קרה שום דבר נוראי! זה קורה לעיתים עם גברים הם נוהרים, לא מצליחים לעצור בזמן. היה חכם יותר. האם אתה מתכוון להחריד את בעלך מול בחורה אחרת? היא תחשוב שהיא ניצחה! תילחם למען המשפחה! ניגשה חנה ברכה, אימא של החתן.
יום שבת בבוקר, תמר לקחה את דניאל לביקור אצל ההורים. היא סגרה על כך שאיתן ישאר אצלן כמה שבועות.
חוזרת הביתה, תמר פתחה את מרפסת הדירה ומצאה קופסאות קרטון ריקות. היא החלה למקם בתוכן בגדים, צעצועים, ספרים, מדבקת קרטונים בסרט נצמד וכותבת תוויות. עוד מעט, בחדר יוותרו רק הרהיטים, שלא הייתה מתכננת לקחת איתה.
בסביבות חצות, הטלפון צלצל. תמר הרימה קולה של חנה ברכה.
שלום, חנה ברכה.
בוקר טוב, תמר. איתן סיפר לי הכל. אני מבינה שאת מרגישה עגומה. אולי קחי רגע, תרגעי, תחשבי. אולי אין צורך להרוס את המשפחה מיד? שאלת האימא.
זה לא אני שמפרקת את המשפחה, זה איתן, ענתה תמר.
תמר, אני לא מסירה ממנו אחריות! אבל אולי בפעם הראשונה תסלחי לו?
על איזו פנייה ראשונה אתם מדברים? הבן שלכם מתאר חצי שנה עם חברה, משקר לי. ואת אומרת נסלח? לא, חייכה תמר במרירות.
תמר, בבקשה, חיי את ההחלטה שוב. אתה משאיר לדניאל ללא אביו הטבעי. ואיתי אוהב את בנו!
חנה ברכה, איתן יכול לראות את דניאל, אני לא מתנגדת. אבל לא רוצה לחיות עם בנו יותר. בואו נסיים אני ארזת, אין לי זמן.
תמר סגרה את הקופסה האחרונה, נכנסה לחדר השינה והחלה לשים בגדים בתרמילות.
חנה ברכה נכנסה בדיוק אחרי שעה. היא חיכתה שהשיחה האישית תסיים לשכנע את החותנת שלא להרוס את הבית.
הדיאלוג נמשך במעגל מסתורין:
תמר, בסופו של דבר, שום נזק לא נגרם! זה קורה לגברים הם נשטפים ולא מצליחים לעצור.
היה חכם יותר. האם אתה עומד לוותר על בעלך בפני בחורה? היא תחשוב שהיא נצחה אותך! לחם על המשפחה!
חנה ברכה, איתן הוא לא גביע שניתן להחליף, אני לא מתכוונת להילחם עליו! אתה מציע לי להזמין יעל לדויית? לאזעקת מתכת? היא כאן לאן? אם יעל לא הייתה, הייתה מצטרפת אליה אליה או כרמל.
אתה יודע, אגיד לך סוד יעקב אליעזר, אביו של איתן, גם הוא חטא בנעוריו. אבל אני הייתה חכמה ממך ושמרתי על המשפחה. ראית? אנחנו כמעט שלושים וחמש יחד, עומדים לחגוג יובל נישואי קורל.
באיזו חכמה מדובר? חייכה תמר.
לא יצרתי לו סכסוכים. להפך, הפכתי לרכה, הכנתי לו מאכלים אהובים, טרפתי אחרי ענייניו, גם דאגתי לעצמי תספורת חדשה, ירדתי במשקל, קיבלתי חיוך בעבודה הסברתה האימא.
לפעמים ידעתי שהגיע מאישה משוחררת, רציתי להוציא לו נעליים ולא פטיש, אבל הסתכלתי, חייכתי והחזקתי אותו במקום. כך שמרתי אותו, הילד גדל עם האבא, והסבא קיים.
חנה ברכה, את מדהימה. אני לא הייתי מצליחה. לי, למרבה הצער, חוסר נעימות פנימי חזק. מה שהצעת לי שווה כמו לאכול מבקבוק ניקוי השבתי.
חנה ברכה התלהבה, קפצה ויצאה במהירות בלי נימוס.
תמר המשיכה לארוז. היא ידעה שזה לא הסוף, שגם איתן וגם חנה ברכה עוד יגרמו לה להיגר, ולכן היא חיפשה לצאת מהר מביתן.
מחרת, ביום ראשון, הגיע אביה יוסף. שניהם טעו מזוודות וקופסאות לתא של משאית קטנה ונסעו.
בדרך, תמר ביקשה מאביה לעצור מול הבית של חנה ברכה כדי למסור להם מפתחות לדירה.
תדמיני, סיפרה תמר למרגריטה החברה שלה למחרת, אתמול האימא חצי שעה ניסתה לשכנע אותי לסלוח לאיתן על פשעיו הקטנים ולא לתבוע גירושין.
מה היא השתמשה כטיעונים? שאלה מרגריטה.
הרגילים: אתה מסיר את הילד מהאב, כל הגברים בוגדים, הנשים צריכות להיות חכמות יותר. ואז סיפרה איך היא החזירה את בעלה למשפחה.
איך? חדה החברתם.
לא אספר, זה תוהובוהו מוחלט. לא תעשה זאת.
כבר הגשת תביעת גירושין?
ביום שישי, ענתה תמר.
סוף סוף תוכל להיפטר מכוכב הקזאנו הזה. היה מצער לראות אותו עם יעל, אמרה מרגריטה.
מה משמעות היה מצער לראות? חשבת שהוא עם יעל? נזעמה תמר.
לא ידענו במדויק, היה לי חשד, השיבה מרגריטה.
למה לא אמרת לי? חשבתי שאנחנו חברות, קראה תמר וקמה לצאת.
חכה! עצרה מרגריטה. קודם כל, לא ידעתי דבר. ראיתי את אותה תמונה, רק הסקתי מסקנות שונות. זה היה בחתונה של החברה.
זוכריי איך יעל רצתה סביב איתן? כמה פעמים היא נצלה משימת עסקים כדי לנסוע איתו?
אתה עובד במחלקת חשבונאות, מסמכים, למה לא חשבת על כך? אולי יעל מחפשת להחליף מישהו שצריך לנסוע עם איתן? חששתי, אבל לא הודעתי כי לא הייתי בטוחה.
לפחות רמזת.
אם הייתי טועה והכל היה רק פקפוקים שלי? מה היית חושבת? שהייתי רוצה לריב אתכם? זוכרת את סבתא בת-הלל?
היא אמרה שחזתה לבעלה עם אישה אחרת, אפילו הראתה תמונה שמחבקת אותו.
וודאי, היה קונפליקט, אבל הם reconciled, וסבתא נחשבה לאחראית על ניסיון להרוס את המשפחה מתוך קנאה.
סבתא עזבה את החברה, אז אל תדאגי. אם היה לי הוכחה ברזל, הייתי אומרת. איך אתה מתכנן להמשיך לחיות?
הדירה איננה שלי, היא על שם האימא, אז אנחנו עם דניאל עברנו לגור אצל ההורים. בינתיים מתגוררים בבית של ההורים.
בעוד שבוע נתקן את הדירה של הסבתא השכורים שלה יצאו לפני חודש. יש שני חדרים, וזה יספיק לנו.
צריך לטפל בגן הילדים האמא של השכן הציעה להעביר אותנו לגן שמעל הבית. נפרד, אפנה תביעה על מזונות. זה הכל.
האם איתן מסכים לגירושין?
אומר שאין לו רצון להתגרש, הוא מבטיח שזה לא יחזור. אבל לי מספיק. די היה. הוא ביקש לא להגיש תביעת מזונות, ייתן כסף בעצמו.
ומה איתך?
אני נגד. לא רוצה לראותו שוב. יהי זה רשמי. הוא מאיים לקחת את דניאל: יש לי בית רחב יותר, משכורת גבוהה יותר.
לא עניתי לו, רק ספירה כמה נסיעות עסקיות הוא ערך השנה שמונה.
ומה הוא אמר?
שמרת את המידע לבית המשפט. אם הוא ינסה לקחת את הילד, אשאל מי יהיה איתו כשיהיה בחוץ. יש לי גם עבודה וגם דירה הוא לא יצליח.
איתן הגיש בקשה להחלטת משמרות הילד, טען:
האישה לשעבר לא תוכל לספק לדניאל רמת חיים נאותה.
וחנה ברכה הודיעה שהבת-חותנת מסתירה את הילד:
היא עזבה את הדירה, לקחה את הילד מגן הילדים. חשבנו שהם יחיו אצל ההורים, אך הם נשארו שבוע אחד ונעלמו.
יש לי עדויות משכנים. איפה היא מסתירה את הילד? הילד צריך ללכת לגן, לא להסתתר במקומות משונים!
תמר נאלצה להסביר שהם גרים בדירה של שני חדרים, שהילד הולך לגן הסמוך, ושהנסיעות של איתן לעסקים ימנעו ממנו למלא את תפקידו כהורה.
בסופו של דבר, לא נגרמו שינויי משוואה לאימא ולא לאיתן.
תמר לא רצתה עוד להיתקל באיתן, אחרי הגירושין מצאה עבודה חדשה היא מומחית מובילה, והמעבר לא היה קשה.
לאחר זמן קצר, מרגריטה הביאה חדשות:
יעל פוטרה ועזבה.
מה קרה? תמתה תמר.
האבות שלנו סידרו לה זאת, היא הסתובבה חודש, הבינה שאין כאן כלום, והגיעה לתל אביב. אז נשאר איתן לבד.
זה כבר לא מדאיג אותי, ענתה תמר.
ובכך, באותה באר שממנה נשתה, האם יש מה לשתות? חייך הקול הפנימי של החלום.
מה אתם חושבים? האם תמר פעלה בצדק? שתפו במחשבותיכם בתגובות.
חברים, אם אתם אוהבים עוד סיפורים, כתבו לנו ואל תשכחו ללחוץ על לייק זה נותן לנו כוח להמשיך לכתוב!
