“מה אתן עושות כאן? זה הבית שלי! התגרשתי מהבן שלך לפני שלוש שנים!” צעקה נועה כשראתה את חמותה לשעבר מובילה עימה מנעולן שמנסה לפרוץ לה לדירה.
עבדתי כברמן-שף בבית קפה קטן ונעים בלב תל אביב. בסיום המשמרת, כשכבר כיביתי את כל האורות ועמדתי לצאת, הבחנתי דרך החלון בגבר שישב על המדרכה סמוך לרחוב אבן גבירול.
אני עובדת כשפית בבית קפה קטן ונעים בלב תל אביב. בסיום המשמרת, כשכביתי את האורות מעל הדלפק והתכוננתי ללכת הביתה, הצצתי החוצה מבעד לחלון וראיתי גבר יושב על שפת המדרכה.
אני עובדת כשפית בבית קפה קטן ומשפחתי בלב תל אביב, כזה שהמלצרים שם זוכרים את כל השמות של הלקוחות הקבועים, והקפה מריח גם אחרי שחוצים את הכביש.
הבת שלי הפסיקה לדבר איתי לפני שנה שלמה. היא עזבה את הבית כדי לגור עם גבר שבדיוק מכירה כזה שאני ממש לא הסכמתי לקבל. הרי אני מכירה אותו, את כל הטריקים שלו
צא מהדירה שלי! אמרה אמא. צא אמרה אמא בשלווה מוחלטת. עדי חייכה בזלזול ונשענה לאחור בכיסא היא הייתה בטוחה שאמא מדברת לחברה. צא מהדירה שלי!
יומן אישי הזכות לא למהר הודעת וואטסאפ מהמרפאה קפצה אצלי בדיוק כשישבתי במשרד, מתכתבת במייל על עוד תיק לקוח. הנייד רטט לי ליד המקלדת “
עדכון זמין בפעם הראשונה שהסמארטפון נדלק באדום זה קרה באמצע שיעור באוניברסיטת תל אביב. לא רק המסך כל הגוף של המכשיר, נוקיה עתיק ומרוט של עדי, הפך לאדום
הענקתי לכלתי את טבעת המשפחה, ואחרי שבוע לגמרי במקרה ראיתי אותה בחלון חלפנות תשמרי עליה, ילדתי, היא לא סתם זהב יש בה את כל תולדות המשפחה שלנו, אמרה מרים
בעלי הביא חבר לגור אצלנו לשבוע, ואני בשקט ארזתי מזוודה ונסעתי לבית הבראה תיכנס, תהיה כמו בבית, אל תתבייש! נשמע מהכניסה קולו העליז של עמרי, ובבת אחת נשמע