כדי להימנע מבושה, היא הסכימה לחיות עם גבר גבנון… אבל כאשר לחש לה את בקשתו באוזן, היא כרעה ברך… דניאל, זה אתה, ילד שלי? כן, אמא!
החלק הכי קשה בלהתבגר… הוא לראות את אמא שלך מזדקנת
כמה פעמים אנחנו מתלוננים עליה…
שהיא מדברת יותר מד…
החלק הכי קשה בלהתבגר… הוא לראות את אמא שלך מזדקנת. כמה פעמים מתלוננים עליה… שהיא מדברת בלי סוף, מתערבת בכל דבר, דורשת יותר מדי.
מתוך יומני, תל אביב, יוני 2023 ״מתגעגעת אליך, חתול שלי. מתי כבר נתראה שוב?״ ישבתי המום על קצה המיטה עם הטלפון של אילן, אשתי שוכחת אותו לפעמים, אבל הפעם
Щоб уникнути ганьби, вона погодилася жити з горбатим чоловіком Але коли він прошепотів своє прохання на вухо, вона присіла יונתן, זה אתה, ילדי?
איזה שקט טוב… לחשתי לעצמי, טליה. אני כל כך אוהבת לשתות את הקפה של הבוקר בשקט, רגע לפני שאיתמר מתעורר, כשהשמש עוד רק מתחילה ללטף את חלון הסלון.
אני בן 63 וכבר ארבעים שנה אני נושא סוד בלבי את נעה, אשתי, הכרתי באוניברסיטת תל אביב. היא למדה רפואה, אני למדתי הנדסה. התאהבנו מעל הראש. התחתנו כשהיינו
DOS HERMANAS… Había una vez dos hermanas. La mayor, Carmen, era una auténtica belleza, exitosa y acomodada. La pequeña, Sole, era, digámoslo claro
כדי להימנע מן הבושה, הסכימה לגור עם בעל גבנון… אך כששמע את בקשתו החרישית לחש באוזנה, כרעה ברך בפליאה… דוד, אתה זה? בני היקר?
אני בן שישים ושלוש ונושא עמי סוד כבר ארבעים שנים. את אשתי, רחל, הכרתי באוניברסיטת תל אביב. היא למדה רפואה, ואני למדתי הנדסה. התאהבנו עד כלות.
בגללך זה קרה! עם שפתיים מכווצות, חנה חמותה של יערה עמדה במטבח, עוקבת אחריה בעודה שוטפת כלים. מהחדר הסמוך נשמע שיעול כבד של תמר הקטנה, בת השלוש.









