חזרי עכשיו לכפר שלך! – אמר הגבר בעצבנות, מבלי להביט בה.
קולו של אריאל היה יציב, אך בו נשמע קור ועיי…
יאללה, תחזרי כבר למושב שלך. אמר נרעם אילן, אפילו בלי להביט עליה. הקול של אילן היה שקט, אבל קר ויבש, כאילו כל הרגשות התייבשו איפשהו בעשרות ערבים שקטים בבית
יורי, אתה שומע את עצמך? מה, בגיל ארבעים אני צריכה להסתובב בהריון רק כדי לתקן טעויות נעוריך?
ולמה בע…
ירון, אתה שומע את עצמך? זאת אומרת, אני אמורה להסתובב הריונית בגיל ארבעים רק כדי לתקן טעויות של ההתבגרות שלך? ולמה בכלל אני צריך לשלם על זה שלך היה מעניין
תחזרי עכשיו, אל הכפר שלך אמר בגבו, קולו קר ומיואש, וידעתי ששום דבר לא ישוב להיות כשהיה. דוד עמד ליד החלון ודיבר בשקט, בקול רגוע, אבל כפור שנות השתיקות
נועה, יקירה, שמעתי שיש לך קשיים כלכליים? נועה חתכה סלמון ועיטפה אותו בבלינצס. אמא שלה טיגנה בלינצס על מחבת ברזל ישנה, הופכת אותם בתנועת יד מהירה ובטוחה.
תחזרי עכשיו חזרה, אל המושב שלך, אמר יצחק בעייפות ובלי להביט בה בכלל. בקולו של יצחק נשמעה קור וחספוס, כאילו כל הרגשות התקררו והצטמקו במשך שנים ארוכות של
יומני, יום ראשון האחרון של נובמבר ידידתי, דליה, עצרה אותי בסלון כשנכנסהנועה, חמודה, שמעתי שיש לך קשיים כלכליים? עמדתי במטבח שוחרת לטרוף סלמון טרי, חותכת
מירי, יקירה, שמעתי שיש לך קצת בעיות כלכליות? מירי פורסת סלמון ומגלגלת אותו בבצק עלים. אמא שלה מטגנת לביבות על מחבת ברזל כבדה, הופכת אותן בקלילות ביד מיומנת.
גברתי, את לא מבינה… הכלב הזה הוא ממש בעיה. הוא פראי ותמיד נובח על אנשים. יום אחד בת ישראלית על כיסא גלגלים הגיעה למקלט לבעלי חיים בתל אביב, כשהיא
גברת, את לא מבינה… הכלב הזה באמת לא פשוט. הוא פראי ונובח על אנשים כל הזמן. ילדה אחת, המרותקת לכסא גלגלים, הגיעה יום אחד למקלט לבעלי חיים.
גברת, את לא מבינה… הכלב הזה הוא בעיה אמיתית. הוא פראי ולא מפסיק לנבוח על אנשים. ילדה בשם חגית, יושבת על כיסא גלגלים, הגיעה בחלום מוזר למעון כלבים בלב תל אביב.