Life Lessons
יומני, יום חמישי, תל אביבלפני עשרים וחמש שנה, החיים הובילו אותי בדרכים שלא שיערתי. אני נזכרת עדיין ברגע שבו פגשתי את דוד. הייתי אז צעירה, כמעט בת עשרים
נעמה התמקמה בנוחות על הספה החומה בבית הקפה ברחוב דיזנגוף, מחכה להזמנה שלה. היא אהבה לבקר כאן לפני העבודה, להזמין קפוצ’ינו חם ואקלר שוקולד, ולהתמלא
אני בן חמישים וגר בבית של ההורים שלי מאז שנכנסתי להריון. הבן שלי כבר בן עשרים. יש לי אח ואחות עם בתים משלהם. אחי הבכור עורך דין, אחותי הצעירה נשואה וחיה עם בעלה.
¿Qué haces ahí parado? ¡Abre la puerta, que somos familia, y estamos en la puerta! La voz de mi suegra, Pilar Fernández, clara y autoritaria, cubría hasta
למחרת בערב, ישבתי עם נועה בסלון שבדירתנו בתל אביב, ופתאום נשמעו צלצולים עקשניים בדלת. אף אחד לא ביקש מהם לעזוב, הסברנו לכל אחד ששאל הם פשוט לא רצו להישאר!
נעמה התמקמה לה בנוחות על הספה בבית הקפה הקטן ברחוב שנקין, מחכה בקוצר רוח להזמנה שלה. כבר הפך להרגל; קפה הפוך אחד, עוד אקלקטיק של וניל כדי להרים את המורל
Life Lessons
בת אחת לשתייםבין יעל ודן האהבה ניצתה באחת, מבט ראשון שגילה להם את גורלם. חודש הם יוצאים יחד, וכשפגשו בערב אחד, אמר דן: יעל, תהיי אשתי, והיא נעצרה, מופתעת. מה?
¿Y por qué tienes fundas de almohada de diferentes juegos en la cama? Eso es de mal gusto, hija, y seguro ni es cómodo, ¿no? Una es de algodón y la otra de satén.
Всё началось с абсолютно стандартного планирования летнего отпуска. Мы с женой, наш верный гибридный кроссовер, маршрут на юг Израиля почти через всю страну
נעמה התמקמה בנוחות על הספה בקפה קטן ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ממתינה להזמנתה. כמעט כל בוקר היא נכנסה לכאן בשביל קפוצינו טרי ואקלר, להרים לעצמה את המצב רוח