Life Lessons
עזרתי לגבר חסר בית ונתתי לו מרק חם, וכבר למחרת בבוקר הגיעה אליי המשטרה: “הרעלת אדם, אנחנו נאלצים לעכב אותך”
03
אני עובדת כשפית בבית קפה קטן ומשפחתי בלב תל אביב, כזה שהמלצרים שם זוכרים את כל השמות של הלקוחות הקבועים, והקפה מריח גם אחרי שחוצים את הכביש.
Life Lessons
הבת שלי הפסיקה לדבר איתי לפני שנה שלמה. היא עזבה את הבית כדי לחיות עם גבר שלא רציתי לקבל, כי הכרתי אותו טוב: לא יציב, משנה מצבי רוח תוך שניות, תמיד מוצא תירוצים לא לעבוד. אבל כי הייתה מאוהבת, אמרה לי ש”אני לא מבינה אותה” ושהחיים איתו יהיו שונים. זה היה השיחה האחרונה שלנו, לפני שיצאה איתו מבלי להסתכל אחורה. הוא חסם אותי בכל מקום, ואפילו לא נתן לי להיפרד ממנה. בחודשים הראשונים שמעתי משכנה שהבת שלי מעלה תמונות—מחבקת אותו, מחייכת, כותבת שסוף סוף יש לה בית. הלב שלי התכווץ, אבל שתקתי. ידעתי שיום אחד הקשר הזה יחשוף את פניו האמיתיות. ואכן, כך היה. התמונות נעלמו. לא ראיתי אותה מאופרת, לא במסעדות, לא בטיולים. ואז ראיתי פוסט שבו היא מוכרת בגדים ורהיטים—והבנתי שמשהו לא בסדר. לפני שבועיים סוף סוף הטלפון שלי צלצל. ראיתי את שמה ונותרתי ללא מילים. עניתי בקול רועד, חוששת שאולי שוב תדבר איתי בקשיחות על כך ש”אני מתערבת לה בחיים”. אבל לא. היא בכתה. אמרה לי שהוא זרק אותה מהבית. ומה שהרסק אותי היה לשמוע: “אמא… אין לי לאן ללכת.” שאלתי אותה למה לא באה קודם, למה שנה שלמה שתקה. אמרה שהתביישה להודות שצדקתי. שהקשר הזה לא היה מה שדמיינה. “אני לא רוצה להיות לבד בחג,” אמרה בבכי. זה כל כך כאב לי, כי נזכרתי בכל החגים שלנו—איך שרנו, איך בישלנו, איך קישטנו את הבית. ולהבין שהיא חיה במציאות כל כך רחוקה מהחלומות שלה, קרע אותי מבפנים. באותו ערב חזרה הביתה, עם מזוודה קטנה, עגומה וריקה ומבט שנשבר מבפנים. לא חיבקתי אותה מיד—לא כי לא רציתי, אלא כי לא ידעתי אם היא מוכנה. היא בעצמה קפצה לי לזרועות ולחשה: “אמא, תסלחי לי. אני לא רוצה להיות לבד בחג.” זה היה חיבוק שחיכה שנה שלמה. הושבתי אותה, האכלתי אותה ונתתי לה לדבר. כל כך הרבה צברה, שהמילים יצאו כמו קיטור מסיר לחץ. סיפרה לי שהוא בדק לה את הנייד, גרם לה להרגיש כלום, אמר לה שבלעדיו אף אחד לא יאהב אותה. הודתה שביקשה פעמים רבות להתקשר אלי, אבל הגאווה עצרה אותה. אמרה לי: “חשבתי שאם אתקשר אליך, זה כאילו אני מודה שנכשלתי.” עניתי לה, שזו לא כישלון לחזור הביתה—הכישלון הוא להישאר במקום שבו נפשך נהרסת. והיא בכתה כמו ילדה קטנה. היום היא כאן—ישן בשקט בפעם הראשונה זה חודשים. אני לא יודעת מה יהיה בהמשך. לא יודעת אם תחזור אליו, או סוף סוף תבין שמגיע לה יותר. אני יודעת רק דבר אחד: את החג הזה היא לא תעבור לבד. כי מה תעשה אמא בישראל?
021
הבת שלי הפסיקה לדבר איתי לפני שנה שלמה. היא עזבה את הבית כדי לגור עם גבר שבדיוק מכירה כזה שאני ממש לא הסכמתי לקבל. הרי אני מכירה אותו, את כל הטריקים שלו
Life Lessons
עופי מהבית שלי! – כך אמרה אמא — תעופי, — אמרה האם בשלווה גמורה. ארינה חייכה בזלזול והתרווחה לאחור בכיסא — היא הייתה בטוחה שאמא פונה לחברה. — עופי מהבית שלי! — נטשה הסתובבה לעבר הבת שלה. — לנה, ראית את הפוסט? — החברה ממש התנפלה על המטבח, מבלי להוריד את המעיל. — ארישה ילדה! שלושה קילו ארבע מאות, חמישים ושניים סנטימטר. כולה העתק מאבא שלה, גם כן אף סולד. כבר עברתי בין כל החנויות, קניתי לה בגדים לתינוקות. למה את כזאת שפופה? — מזל טוב, נטשה. שמחה בשבילכן, — לנה קמה לשים לחברה תה. — תשבי, לפחות תורידי את המעיל. — אוי, אין לי זמן לשבת, — נטשה התיישבה רק על קצה הכיסא. — כל כך הרבה עניינים, כל כך הרבה. ארינקה כל כך מוצלחת, הכל עשתה בעצמה, הכל ביגיעה שלה. הבעל שלה זהב, עכשיו הם לקחו דירה במשכנתא, ממשיכים את השיפוץ. אני ממש גאה בילדה שלי. חינכתי אותה כמו שצריך! לנה הניחה בשקט ספל תה לחברה. כן, חינכת… אם רק הייתה יודעת נטשה…
064
צא מהדירה שלי! אמרה אמא. צא אמרה אמא בשלווה מוחלטת. עדי חייכה בזלזול ונשענה לאחור בכיסא היא הייתה בטוחה שאמא מדברת לחברה. צא מהדירה שלי!
Life Lessons
הזכות לא למהר: הודעת סמס מהמרפאה מוצאת את נינה בלב יום עבודה לחוץ, בדרך בין דאגה לאמא, לחץ בעבודה, שיחות עם הבן ודדליינים אינסופיים – עד שהיא סוף סוף עוצרת, אמרת “לא” לראשונה בחיים, ומגלה מחדש את המקום הקטן שמותר לה בתוכו – להיות בן אדם שלא חייב להספיק הכול, לאמא, לילדים, לעבודה, וגם לעצמה.
011
יומן אישי הזכות לא למהר הודעת וואטסאפ מהמרפאה קפצה אצלי בדיוק כשישבתי במשרד, מתכתבת במייל על עוד תיק לקוח. הנייד רטט לי ליד המקלדת “
Life Lessons
מִירָא: עדכון חדש זמין — איך אפליקציה מסתורית שינתה לי את המציאות, ולמה כל בחירה גובה מחיר סיפור על סטודנט ישראלי, טכנולוגיה שלא עוצרת, והקו הדק בין שליטה לאחריות
01
עדכון זמין בפעם הראשונה שהסמארטפון נדלק באדום זה קרה באמצע שיעור באוניברסיטת תל אביב. לא רק המסך כל הגוף של המכשיר, נוקיה עתיק ומרוט של עדי, הפך לאדום
Life Lessons
נתתי לכלתי את טבעת המשפחה העתיקה, ולאחר שבוע במקרה ראיתי אותה בחלון הראווה של בית המשכון
01.2k.
הענקתי לכלתי את טבעת המשפחה, ואחרי שבוע לגמרי במקרה ראיתי אותה בחלון חלפנות תשמרי עליה, ילדתי, היא לא סתם זהב יש בה את כל תולדות המשפחה שלנו, אמרה מרים
Life Lessons
בעלי הביא חבר לגור אצלנו לשבוע – אז בלי מילה ארזתי מזוודה וברחתי לסופ”ש מפנק בספא
0807
בעלי הביא חבר לגור אצלנו לשבוע, ואני בשקט ארזתי מזוודה ונסעתי לבית הבראה תיכנס, תהיה כמו בבית, אל תתבייש! נשמע מהכניסה קולו העליז של עמרי, ובבת אחת נשמע
Life Lessons
Por dinero rejuvenecí “oficialmente”. Años después, mi marido descubrió la verdad y nos divorciamos.
01
Por dinero me volví más joven. Años después, mi marido descubrió la verdad y nos divorciamos. Nací en un pequeño pueblo de Castilla. Después de terminar
Life Lessons
החמות הביאה לי ליום ההולדת ספר בישול “עם רמז דק” – ואני החזרתי את המתנה: כך לימדתי אותה שאישה ישראלית מודרנית לא חייבת להיות עקרת בית
06
אוי, תקשיבי, תני לי לספר לך סיפור שקרה לי, כזה שיכול היה להיות פרק ב”מאסטר שף” רק בלי אוכל, ועם הרבה דינאמיקה משפחתית. אז ביום ההולדת שלי
Life Lessons
Mi marido solo piensa en sí mismo: se come todo, sin dejar ni un plátano para nuestro hijo, y tengo que esconder la comida para que el niño no pase hambre. Nuestros problemas de pareja por culpa de su egoísmo y mi preocupación por el bienestar familiar.
01
Mi marido piensa únicamente en sí mismo. Se lo come todo, ni siquiera deja nada para el niño. Luis, ¿dónde han ido a parar los plátanos?