בעודי עולה לאוטובוס בדרכי לאוניברסיטת תל אביב, שמתי לב לגבר בן כחמישים שנאבק להיאחז במעקה. בתחילה חשבתי שאולי הוא שתה, אבל התבוננות מעמיקה גילתה שמשהו
Jamás habría imaginado que el día de mi boda se transformaría en el escenario de la humillación más amarga de mi vida. Me llamo Lucía Fernández, y mi relación
פיליפ היה ילד שגדל בבית בירושלים, מלא הערכה מהוריו ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שהתחתן, לא חילק את מטלות הבית על פי מגדר, אלא לקח על
את יודעת, אני את בעלי אף פעם לא אהבתי. באמת? וכמה שנים הייתם יחד? ככה… תחשבי בעצמך התחתנו בשבעים ואחת, ומאז… ולא אהבת אותו בכלל?
יומן אישי, יום רביעי: מאז ילדותי בירושלים, הייתי ילד שגדל עם ערכים של עבודה קשה וכבוד. ההורים שלי תמיד העריכו את המשמעות שעמדתי מאחוריה, והמורים אהבו את
פיליפ גדל כילד חכם ומנומס מראשית חייו, וזכה להערכה רבה מהוריו בבית ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שנישא, לא חילק את המטלות בבית לפי מגדר
Mira, nunca le conté a mi yerno que yo fui instructor militar retirado, especializado en guerra psicológica. Me soportaba cada domingo en su piso de Madrid
Una hora antes de la boda, yo, Carmen Lucía, me encuentro sola en un pasillo discreto del Parador de Alcalá de Henares, intentando controlar los nervios.
Life Lessons
לא מוכרת שינוי לבבות, פסיעה אחת אל תוך האולם באירוע מחזור בבית המלון “רוח של חורף” בתל אביב, התאספו כולם סביב שולחנות עטורי מפיות ולחם עגול
אני בטוחה במאה אחוז שאנחנו ממש לא חייבים לפרנס את אח של בעלי ואת המשפחה שלו, ובטח שלא לשכור להם דירה. רק שתדעו הדירה המרווחת בת שלושת החדרים שאנחנו גרים