Miriam הייתה רק אמא מאושרת כל שלושים ושתיים השנים האלה. היא התגוררה יחד עם בנה, Tamir, שעבד כמנהל בחברת סטארט-אפ קטנה בתל אביב. מרבית הזמן שלה הוקדש רק לו.
Levana fusese timp de treizeci și doi de ani doar o mamă fericită. Ea locuia împreună cu fiul său, Noam, care lucra ca administrator la o firmă mică în Tel Aviv.
החתונה שלי, שנקבעה להתקיים בעוד כמה ימים, מעלה בי עד היום לא מעט זיכרונות כואבים. אמא שלי, ברכה, אז הקשתה עליי בדרישותיה הבלתי סבירות. היא עמדה על כך שאזמין
החתונה שלי, שאמורה להתקיים בעוד מספר ימים, מתערערת בגלל הדרישות והגחמות הבלתי-סבירות של אמא שלי. היא מתעקשת שאזמין את אבא שלי ללא אשתו החדשה, שעליה יש לה טינה רבה.
Life Lessons
כל החיים טענתי שאני לא צריכה אבא. כך היה לי הרבה יותר פשוט. כשהייתי בת עשר, הוא עזב. מזוודה אחת, דלת נטרקת ושקט שהתפשט בבית לשנים ארוכות.
Life Lessons
כל החיים אמרתי לעצמי שאני לא צריכה אבא. היה לי קל יותר כך. כשהייתי בת עשר הוא עזב. מזוודה אחת, דלת שנסגרה בחוזקה, ושתיקה שנמשכה שנים ארוכות.
יומני האישי, החתונה שלי מתקרבת בצעדי ענק, ואני מוצא את עצמי מתמודד עם בקשות לא סבירות והכלה מיותרת מצידה של אמא שלי. היא עומדת על כך שאזמין את אבא שלי
Life Lessons
כל חיי טענתי שאני לא צריך אבא. ככה היה לי פשוט יותר. כשהייתי בן עשר, הוא עזב. מזוודה אחת, דלת שנטרקה וחלל דומם שנמשך שנים ארוכות. אמא שלי לקחה את הכול על עצמה.
Life Lessons
חדר הספר אליאב הניח על הרצפה במסדרון שני גלילים של טפט, ובמגפיו הדחף בכתפיו את דלת “החדר הרזרבי”. הדלת נתקלה במשהו רך ולא נפתחה עד הסוף.
יומן אישי, 1998 “ומתברר שדני בכלל נשוי…” נאנחתי, ישבתי על ספסל בגינה הציבורית, ומוללתי בכף ידי את ההפניה לפרוצדורה רפואית.