גילי גדלה בבית הילדים בירושלים, ואף אחד לא חשב בכלל לקרוא לה “ילדה של מישהו”. בגיל שמונה עשרה, היא התחתנה בלי קורס מקוצר על חיי נישואין ובלי
Life Lessons
כשמלאו לי עשרים וארבע, קיבלתי את ההחלטה הכי כואבת בחיי: השארתי את שתי הבנות שלי אצל אימא שלי. הגדולה הייתה בת חמש, הקטנה רק בת שלוש. עבדתי שתים עשרה שעות
אורית הייתה יתומה וגדלה בבית ילדים בירושלים, עיר שבה הזמן נמס ומתקמט בין הסדינים. היא נישאה כשהייתה בת שמונה עשרה, צעירה כל כך, ולא ידעה דבר על מהי משפחה
הנישואים שלי עם דוד התחילו לפני שמונה עשרה שנים, בתנאים לא פשוטים. אשתו הקודמת, עדי, עזבה אותו ואת הילדים בשביל גבר אחר. יחד, עדי ודוד הביאו לעולם שני
הנישואים שלי עם דוד החלו לפני שמונה עשרה שנה, בנסיבות מכאיבות. אשתו לשעבר, דניאלה, עזבה אותו ואת הילדים שלהם כדי להיות עם גבר אחר. יחד, לדניאלה ולדוד היו
הנישואין שלי עם דוד החלו לפני שמונה-עשרה שנה, בנסיבות לא קלות. גרושתו לשעבר, תמר, עזבה אותו ואת ילדיהם לטובת גבר אחר. ביחד, דוד ותמר הביאו לעולם שני ילדים נפלאים בן ובת.
המשפחה שלי נסובה סביב אבא שלי, האיש שגידל אותי, שמר עליי ותמך בי ללא גבול. אחרי שנולדתי, אימא עזבה אותנו, ואבא שלי החליט שלא להתחתן שוב, אולי מתוך פחד לחוות עוד כאב.
משפחתי תמיד הסתובבה סביב אבא שלי, האיש שגידל אותי, דאג לי ועמד לצידי בכל עת. אימא עזבה אותנו זמן קצר לאחר לידתי, ואבי בחר שלא להתחתן שוב, מתוך חשש מהכאב שיכול לחזור.
המשפחה שלי תמיד סובבת סביב אבא שלי, שגידל אותי, דאג לי ותמך בי ללא תנאים. אחרי שנולדתי, אמא עזבה אותנו, ואבא שלי החליט שלא להתחתן שוב, כנראה מהפחד להיפגע שוב.
קרה שאני בן 60, גר לבד. אין לי ילדים ואין לי אישה. אף על פי שבשלב מסוים הייתי נשוי. כשהייתי בן 25, התחתנתי מתוך אהבה. הנישואין נהרסו בגלל בגידת אשתי.