היום חזרתי מהסוף שבוע עם ההורים מאוחר בערב. דווקא רציתי לנסוע כשחשכה, ולכן שבחנתי את הכביש המקיף הארוך סביב העיר, במקום לקחת את הכביש הראשי המהיר.
זה היה לפני שנים רבות, והיום אני נזכרת בחוויה שהייתה לי בעיירה הקטנה של נצרת. חוסר עניין הוא בא בצורות שונות, שמעת קטע משיחה של נשים, לפעמים צריך להסגר
Después del funeral de mi esposo, mi hijo me llevó a una carretera del bosque y me dijo: «Aquí está tu sitio». No lloré en el entierro, aunque habíamos
הדמיון שלפניי פותח שערים על חווה ישנה בשדה דקל, שם קירות הלבנה נמסרים לי כאילו הם נושמים. באותו ערב, כשבתי הקטנה, אורלי, דוחפת אותי אל קיר המטבח הרטוב
Recuerdo, como si fuera ayer, los cuarenta años que compartí con mi esposo, Ignacio, un hombre de sesenta y tres años. Juntos criamos a nuestros hijos
החברה של בני, לירז, פתחה את הדלת של הדירה שלנו בתל אביב והזכירה לי: אנחנו מזמינים אותך רק מרחם, אז אל תישארי זמן ארוך ולא תתערבבי. חייכתי ויצאתי בשקט.
La sentencia familiar la dictó la hermana mayor, Crisanta. Nunca se casó, pues su carácter ácido y sus imposiciones la mantuvieron soltera hasta los treinta
28 de febrero Hoy vuelvo a escribir mi día, como quien intenta darle sentido a los fragmentos que se me escapan entre los recuerdos y la realidad.
קפצתי מהשולחן כששמתי לב שכלת בן-חתני זורקת מזוודה עור חומה אל המים של אגמון קנרת וקוראת ברעש קלה שהולך ונוחש. ״בבקשה, אל תיהיי מה שאת חושבת שאני חושב שהיא״
La sala de partos del Hospital Universitario La Paz rebosaba de gente, algo inusual para una entrega que, según todos los indicadores, transcurría con